אל תתפלאו שכל שנה הדבר היחיד שזוכרים ביום השנה לרצח יצחק רבין, הם המשך הפלגנות, ההסתה והקיטוב.
הלכנו כמה שנים אחורה- ביום השנה ה- 19, מצאנו למשל הנחיות של משרד החינוך לבתיה"ס, עם מערכי שיעורים, ואל תתפלאו שלא נכתבה או אוזכרה שם אף מילה על הרקע רצח עצמו, אף מילה על ההסתה שקדמה לרצח, אף מילה על הרוצח יגאל עמיר, מי האיש הזה שטען את נשקו וירה שלוש יריות, אף מילה על הסביבה שצמח בה, אף מילה על כך שכבר היה קרוב מאד מאד לרבין בהזדמנות אחרת...ואף מילה על זה שהיתה הפגנה ענקית בכיכר ציון בירושלים, וגם ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, ישב שם וצפה על עוד מנהיגים בימין, במה שקורה שם למטה.
אז תקשיבו לציטוט ממערך השיעור: " מסע חייו של יצחק רבין ניגדע במהלך כהונתו כראש ממשלה, עקב מחלוקת פוליטית שהוכרעה באלימות".
רוצח? רצח? במשרד החינוך הסתפקו ב"אלימות".
אז הנה עצה לשר החינוך- תקרין את הסרט "ימים נוראים", של ירון זילברמן, ולכל בתיה"ס. לכולם. שיראו, שיפנימו, שיתווכחו אידאולוגית, ושיבינו מה קינן במוחו של הרוצח הנתעב, במשך שנה שלמה. כי מורשתו של יצחק רבין לא התחילה באוסלו. וכמה מצער שזה היה פרק הסיום.