דבריו של אורי גוטמן, שלפיהם "הופר האיזון" בשאלה מי מקבל את ההחלטות המקצועיות, אינם זקוקים לפרוש רש"י. גוטמן, שהתפטר שלשום (ו') מאימון קבוצת הכדורגל של הפועל חדרה, פשוט הנחה אותנו להבין שמישהו במועדון ניסה להתערב, או לכפות עליו את הנושא - שהוא בליבו של כל מאמן.
אם אכן זו האמת אין לבוא לגוטמן הצעיר בטענות, אפילו שמוזרה בעיני העובדה שההתפטרות נעשתה ביום שישי, לאחר שלושה שבועות של פגרה, ודווקא ערב משחק הליגה מול מכבי חיפה. זהו בוודאי מהמשחקים הקשים שעימם צפויה חדרה להתמודד, ואורי החליט לראותו רק באמצעות הטלוויזיה.
עכשיו גוטמן מצטייר כמי שמכריז קבל עם ועדה: "אני אמנם מאמן צעיר, שקיבל הזדמנות ענקית לאמן בליגה הבכירה, ועם זאת יש לי את הקווים האדומים שלי". לא אתפלא אם אביו, אלי גוטמן, היה שותף טבעי להחלטת הבן, ואולי אף גיבה את אורי והשתתף בניסוח הודעת ההתפטרות.
לא סופגים. טננבאום וגוטמן // צילומים: דני מרון/מעריב
מכאן לשיא החדש של אי־ספיגת שער, שבו אוחזת מכבי תל אביב, בתום 11 מחזורים מאז פתיחת הליגה. זו כמובן עוד מחמאה עצומה לאלופה, הצועדת בראש הטבלה. אולם במקביל - זו גם תעודת עניות לליגה.
11 קבוצות סיימו את משחקן מול הצהובים מבלי שהצליחו להכניע את השוער דניאל טננבאום. לכל אותן קבוצות יש רק להזכיר שבמשחק הכדורגל ישנה מטרה ברורה: לכבוש שער, ולא רק לנסות להפריע.
בזמנו כבר התייחסתי לכך שמובילת הליגה יצרה לעצמה כוח הרתעה יוצא דופן לטובה, ונראה שרגלי שחקני היריבות עדיין רועדות מפחד בעת מפגש פנים אל פנים עם מכבי תל אביב. זהו אחד ההסברים לכך שהקבוצה לא סתם מצויה במקום הראשון. תמיד טוב לכבוש שיאים ותמיד משתדלים להמשיך ולשפרם.