היום (ג') הוא היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, ושילובם בחברה. בן כספית ואריה אלדד הביאו את סיפורו של איציק חנונה, אדם שנולד עיוור, ובגיל 13 הפך גם לחירש. בתחילת השבוע השיק חנונה את ספר השירה הראשון שלו בערב מרגש ועוצמתי במרכז 'נא לגעת' ביפו. אותו הנחה פרופ' ניסים קלדרון. את השיחה פתח קלדרון בקריאה של אחד משיריו של חנונה וסיפר על המיוחדות שביצירות שלו.
'אחרי שהייתי חרש כבר לא חוויתי צלילים שבקעו מתוככם בתנועה רחבה של שגרה, למדתי לקרוא אתכם באצבעות שאחזו בי בשבריר רתיעה. חשתי את מהות ישותכם באופן כה קסום ואישי, צללתי יחד אתכם אל ים של מגע וחום אנושי'.
"שירה היא אולי היצירה המורכבת ביותר שיש לבני אדם. היא תמיד מורכבת ממשמעות ורבדים. הוא יוצר טקסטים שמכילים מורכבות ועושר שמעוררי כבוד". העובדה שאותו אדם לא חווה צליל שבקע מתוכנו ולא שמע צלילים מעצמו היא מיוחדת מאוד. הוא לא שומע צליל פיזי אך גם חושש שאינו שומע את הצליל הפנימי של בני האדם. הנכות הפיזית שלו מקבלת מימד מפחיד כי אולי הוא לא רק לא שומע אנשים, הוא אולי גם לא מבין אותם. אנחנו נוהגים להתייחס לשגרה כמובנת מאליה אבל מי שאין לו שגרה הוא מתגעגע אליה. 'למדתי לקרוא אתכם באצבעות' היא בעצם הדרך שלו לחוות אנשים ולתקשר עם העולם'. הוא כותב באותו השיר שאנשים אחזו בו בשבריר של רתיעה. הוא מבין שאפילו מי שמנסה לעזור לו נרתע קצת ממנו בהתחלה".
אתה מכיר בספרות העולם עוד יוצר שכותב שירה והוא חירש עיוור?
"אני לא מכיר באופן אישי. אני יודע שבטהובן היה חירש והומרוס היה עיוור. הצירוף של שתי הלקויות לא מוכר לי והוא מאוד מרחיק לכת. יש בזה משהו איום, לא ייאמן כמה אדם יכול לאבד. בערב ההקשה של הספר היה חשוב לי שאפרת בן צור תשיר שיר של אמילי דיקנסון. אמילי גם שמעה וגם ראתה אך ברוב חייה לא יצאה מהחדר בביתה. גם היא בעצם חיה באיזשהו חור שחור. היא נחשבת היום לאחת המשוררות הגדולות אי פעם".
בסיום דבריו שיבח את המרכז 'נא לגעת' שמארגן ערבים למען עיוורים, חרשים ובני משפחותיהם וסיפר כיצד הכיר את איציק: "באתי עם חברים ומשוררים והצטרפנו לערבים האלה. בכל אחד מהם איציק הקריא שיר וזה תמיד היה מאוד מרכזי מרשים ודרמטי. לאחרונה הוא ביקש ממני לפגוש אותו בחולון. נפגשנו ומאוד התרשמתי מעוצמת החיים שיש בתוכו. הוא לא מנסה להעלים את הבעיות שלו אבל הוא גם לא מוותר. יש בו חתירה להשיג קשרים עם אנשים וסקרנות אין קץ".
עריכה: איתמר זיגלמן