"עצוב שגאולה כבר לא איתנו - האש הבוערת כבתה"
יאיר שטרן: "הייתה אהודה על כל פינות הבית. הכל נבע ממניעים אידאולוגיים והיא לחמה על עקרונותיה באומץ"
יאיר שטרן, בנו של מפקד הלח"י אברהם 'יאיר' שטרן, הספיד את חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שהלכה לעולמה בגיל 94.
יאיר שטרן: "עצוב שגאולה כבר לא איתנו ושהאש הבוערת הזאת כבתה הלילה. היא הייתה אישה מיוחדת במינה, לוחמת, משחר נעוריה ועד הדקה ה-90. פוליטיקאית מהסוג שאנחנו לא רואים יותר".
יואב לימור: "אבל עוד לפני הפוליטיקה, היא הייתה הקול של הלח"י".
שטרן: "נכון, היא הייתה שדרית הרדיו המחתרתי של הלח"י שפעל מכל מיני דירות באזור דרום תל אביב בחשאי. בשנת 1946, בזמן אחד השידורים, האנגלים איתרו את המקום של תחנת השידור, תפסו את גאולה ואסרו אותה. למזלה אחרי זמן מסוים היא התחלתה והצליחה לברוח משם. העבירו אותה לבית חולים בירושלים לטיפול רפואי ואז באו חברים ערבים מאבו גוש, שהיו אוהדי לח"י וחלקם חברי לח"י, ועשו שם תרגיל הסחה והוציאו אותה. החביאו אותה באבו גוש וכעבור זמן מה היא חזרה ללחום במחתרת".
אלון בן דוד: "כפוליטיקאית עם אידיאולוגיה די קיצונית, היה עליה קונצנזוס".
שטרן: "אני אגיד לך למה. היא הלכה עם האמת שלה ונלחמה על העקרונות. היא אישה שלא ביקשה שום דבר לעצמה אלא הכול נבע ממניעים אידיאולוגים אמיתיים, כנים, ישרים, ובאמת לחמה על העקרונות שלה ביושר ובאומץ. אתה לא מכיר הרבה פוליטיקאים כאלה".
רוני דניאל: "היום אין אף אחד כזה".
שטרן: "באמת הייתה הערכה אליה, וגם כאישה - תזכרו את זה שהכוח הנשי באותם ימים לא היה כזה גדול כמו עכשיו".
דניאל: "שמרת איתה על קשר בשנים האחרונות?"
שטרן: "כן, עד לפני כמה זמן שהיא חלתה וכבר לא כל כך הייתה זמינה לביקורים, אבל בהחלט. היינו גם שכנים בירושלים. נפגשנו די הרבה באירועים שונים בלח"י או בשכונה".
דניאל: "מה היא אמרה לך על המציאות הפוליטית שאנחנו חיים בה היום?"
שטרן: "האמת לא היו לנו שיחות פוליטיות. המפגשים שלנו תמיד דיברו על ארץ ישראל, אהבת ארץ ישראל, על החשיבות של הלח"י בהיסטוריה המודרנית של עם ישראל. לא נכנסתי איתה לפוליטיקה".
לימור: "היא הייתה מאוד קשוחה אידיאולוגית, היא לא הייתה פרגמטית. היא הייתה הכי אף שעל שיש".
שטרן: "אף שעל זאת גאולה כהן. בתחילת שנות ה-80, כשעמד על הפרק פינוי סיני היא הלכה לגור בימית - ופונתה משם יחד עם בנה".
בן דוד: "אבל דרכה הפוליטית לא כל כך צלחה. את 'התחיה' היא הקימה כתגובה להסכם השלום עם מצרים, ואחר כך היו לזה כל מיני ורסיות עם רפול - אבל הדרך הפוליטית שלה לא ממש הצליחה, היא אף פעם לא צברה הרבה מנדטים או תומכים".
שטרן: "כשהיא הייתה בליכוד אז היא הייתה במפלגה גדולה. גם היום מפלגות שנמצאות בצד הימני לא מצליחות לצבור מנדטים בשתי ספרות, זה נדיר. אבל היא הלכה עם האמת שלה וכשהיא לחמה למען יהודה ושומרון היא הלכה לגור בקריית ארבע, להזדהות עם המתיישבים, והיא הייתה אש בוערת מהבוקר עד הערב".
לימור: "לגמרי, נאה דורש, נאה מקיים, על עצמה".
שטרן: "כן, וצנועה וישרה, ולא ביקשה שום דבר לעצמה אלא הכול למען מטרה אידיאולוגית. היא גם כלת פרס ישראל וזה בהחלט הגיע לה. היא גם עשתה עוד דבר שאולי לא כל כך זוכרים, היא הקימה את בית אורי צבי גרינברג בירושלים והפיצה את השירה של המשורר הלאומי הגדול הזה, שלא היה מוכר בחוגים רחבים".
דניאל: "אני זוכר לה, וראוי שכולנו נזכור לה, את המאבק הבלתי מתפשר בעניין יהודי ברית המועצות. היא הרימה את הדגל הזה ובמקום דיבורים חשאים כאלה ואחרים, היא צעקה את זה בקול רם, ולו על זה מגיע לה שנזכור אותה".
שטרן: "היא עשתה המון דברים, היא גם נסעה לאמריקה לבקר את פולארד, אחרי שהוא נעצר, והיא פעלה למען העדה האתיופית. היא באמת הייתה אישה שפעלה למען ארץ ישראל ועם ישראל על שלוחותיו. אני מצדיע לה, חבל שהיא לא איתנו".
עריכה: אמיתי דואק
