דיוויד בלאט חוזר למשחק האהוב עליו
לדני דבורין ברור כי עבור בלאט - כדורסל הוא התרופה הטובה ביותר • וגם: מה איכזב אותו בכדורגל האנגלי?
בעולם הספורט אנחנו זוכים לא פעם לרגעים מרגשים, שאינם דווקא סל שנקלע או שער ניצחון שהובקע. רגע כזה הוא הודעתה של הניו יורק ניקס על צירופו של דייוויד בלאט כיועצה המקצועי.
אני מאמין כי ההחלטה התקבלה בניו יורק משום שהניקס מאמינים ביכולתו של בלאט לתרום לה תרומה משמעותית. לחזור לעניינים, לחשוב כדורסל, לתכנן, ולהיות פעיל בשטח שבו אתה שוחה כדג במים, זו ללא ספק התרופה הטובה ביותר עבורו. מגיע לדייוויד, ובטוח שרבים שמחים היום בשמחתו.
השבוע התבטא ז'ליקו אוברדוביץ', מאמן הכדורסל של פנרבחצ'ה, במילים קשות נגד העובדה שמשחק היורוליג מול פנאתינאיקוס באתונה, נערך באולם ריק.
אני יכול לתאר לעצמי שקל להזדהות עם דבריו. באמת, איזה טעם יש למשחק ללא קהל? כי הקהל הוא שותף פעיל להצגה שעל הפרקט. אבל אוברדוביץ' לא הציע אלטרנטיבה לעונש שהוטל על פנאתינאיקוס. לכן, אם אף אחד לא שאל אותו מהו העונש הראוי, טוב יעשה אוברדוביץ' אם יציג רעיון מקורי ומעשי, שאיש עדיין לא חשב עליו, כתחליף הולם למשחק ללא קהל.
שעה שקבוצת הכדורגל של ליברפול התכוננה בקטאר למשחק חצי גמר גביע העולם לקבוצות, היה עליה להתמודד עם אסטון וילה, בשלב רבע גמר גביע הליגה של אנגליה. לליברפול לא הייתה ברירה, ולפיכך העלתה למשחק גביע הליגה את צעירי המועדון - והם, כמובן, ספגו מפלה כבדה. אסטון וילה ניצחה 0:5.
האם איש בכדורגל האנגלי לא חשב שאולי יש מקום לדחות את המשחק? האם בכדורגל המודרני יד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל? ייתכן, וסביר מאד, שהייתה בעיית תאריכים, ואולם זה בדיוק המצב שבו יש לחפש פיתרון הולם כדי לא להגיע לאבסורד, לפיו ליברפול, שלא באשמתה, התייצבה מול אסטון וילה בהרכב, שמראש לא יכול היה להצליח.
