יהורם גאון הוא אחד האמנים הגדולים והמוערכים ביותר בתרבות הישראלית, ולא בכדי רבים מגדירים אותו כזמר הלאומי. מאחוריו קריירה שופעת ולהיטי ענק שהפכו להמנונים השגורים בפי כול, וזוכים לכבוד הראוי להם. גאון, זוכה פרס ישראל על תרומתו לזמר העברי ויקיר ירושלים, הוא אחד האמנים המוערכים והאהובים ביותר בארץ. לרגל חגיגות יום הולדתו ה־85 חזרנו לנקודות משמעותיות בקריירה של מי שמשפיע על עולם התרבות הישראלית מקצה לקצה.
החיבור המיסטי של גאון לעיר הבירה ירושלים מתחיל כבר משנות ילדותו – הוא נולד בהר הצופים וגדל בשכונת בית הכרם. הפעם הראשונה שעלה לבמה הייתה כשהיה גאון בכיתה ב', ולמזלנו הרב מאז הוא לא ירד ממנה. את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל, ולאחר השחרור שלו ובהמלצת נעמי פולני – החליט גאון להצטרף ללהקת 'התרנגולים' יחד עם שייקה לוי וישראל פוליאקוב, ובמקביל שיחק בתיאטרון הקאמרי ובמועדון החמאם.
בהמשך הקים יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל אריק איינשטיין ובני אמדורסקי את 'שלישיית גשר הירקון'. רבים משיריה של הלהקה היו להיטים גדולים בזמר העברי, בהם 'לילה בחוף אכזיב', 'סרנדה לך', ו'איזה יום יפה'. השלישייה הקליטה יחד את האלבום 'אהבה ראשונה', ושנה לאחר הקמת השלישייה גאון פרש על מנת לבנות את קריירת הסולו שלו.
בשנת 1965 יצא אלבומו הראשון 'כל העיר מרכלת עלינו', המורכב כולו משירים מבית היוצר של יוסי גמזו – שכתב את כל המילים. מבין שירי האלבום אפשר למצוא להיטים כמו 'איפה הן הבחורות', 'אולי תפסיקי כבר', ו'ליל אביב'. שנה אחר כך קיבל גאון החלטה נוספת שהשפיעה על הקריירה שלו לטובה – הוא טס לניו יורק כדי ללמוד משחק, אבל מהר מאוד שב ארצה כי הציעו לו את תפקיד חייו במחזמר 'קזבלן'.
המחזמר המדובר זכה להצלחה פנומנלית, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, 'כל הכבוד' ו'יש מקום', מזוהים עם גאון עד היום. אפשר בהחלט להגיד שהוא היה מהראשונים לשלב בהצלחה רבה גם משחק וגם שירה, והפליא להצליח בכל הזירות האפשריות: בעולם המוזיקה, בקולנוע, בטלוויזיה וכמובן שגם בתיאטרון.
בשנת 1969 עולה יהורם גאון על בימת פסטיבל הזמר והיה אמור לבצע שלושה שירים - אחד מהם הוא 'בלדה לחובש' שכתב דן אלמגור ללחן של אפי נצר. השיר זכה לתשואות, וקיבל את המקום הראשון. עוד באותה השנה הוציא גאון אלבום נוסף הנושא את השם 'רומנסות בלאדינו', ובו חזר לשפת אימו וביצע שירים בלאדינו. באותה השנה הוציא את האלבום 'איפה את אהובה', שכלל בתוכו לא מעט להיטים כמו 'איפה את אהובה', 'גשר אלנבי', 'אזכור את הדרך', ו'רוח שטות' האהוב.
בין השתתפותו בסרטים כמו 'כל ממזר מלך', ו'הפריצה הגדולה', החליט גאון לכתוב ולשחק ואף לביים סרט משלו. הסרט 'אני ירושלמי' הוא אוטוביוגרפיה מצולמת עליו ועל משפחתו. הסרט לווה בשירים בביצועו של גאון שכתבו חיים חפר ודובי זלצר, בהם שירים שהפכו ללהיטים ובחלוף השנים קיבלו ביצועים מחודשים, כגון 'הנני כאן', 'השר משה מונטפיורי' ו'אני עושה לי מנגינות'. גם בגרסה הקולנועית של 'קזבלן' גאון עשה חיל בתפקיד שמזוהה עימו עד היום. גם על השתתפותו בסרט 'מבצע אנטבה' כדמותו של יוני נתניהו קיבל גאון ביקורות טובות ואוהדות.
גאון המשיך לחבוק עשרות אלבומים ואוספים מרגשים שזכו לאהבת הקהל בנאמנות אין קץ והפך לזמר מבוקש גם על הקהל, אבל גם על כותבי השירים בישראל שהתחרו על מקום ברפרטואר העשיר שבנה לו. לאורך כל הקריירה שלו מרבה גאון לבצע שירים די רומנטיים, ונחשב כמי שמצליח למזג בשיריו בין מזרח למערב. חשוב מאוד לציין שגאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים. בהם 'שלום לך ארץ נהדרת', 'מעל פסגת הר הצופים', ועוד.
גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל לא הצליח גאון להתעלם מהנעשה סביבו, וכמו אמנים רבים בחר גם הוא להוציא סינגל חדש בכדי לרומם את רוחם של תושבי מדינת ישראל בעת הזו. הוא חבר ללהקות הצבאיות וביצע מחדש את 'לא תנצחו אותי' למילים וללחן של נעמי שמר.
מעבר לקריירה המוזיקלית הענפה, לאולמות שהוא ממלא עד היום, לשיתופי הפעולה המרגשים, הפרסים, ההצלחה בתיאטרון וגם בקולנוע, אי אפשר להתעלם מהעובדה שגאון הצליח מאוד גם על המסך הקטן. מאחוריו השתתפות בלא מעט סדרות ותוכניות טלוויזיה. החל מקומדיית המצבים 'קרובים קרובים', ועד להשתתפותו ב'סברי מרנן'. אין כל ספק שמדובר באיש אשכולות.
לרגל יום הולדתו ה־85 של גאון בחר עורך המוזיקה יואב חנני לערוך רצף מוזיקלי שעובר אחר תחנות חייו של מי שקולו יתנגן בהיכלי הכבוד של המוזיקה הישראלית לנצח. נאחל לו עוד שנים טובות במקום הטבעי שלו – על הבמה. מזל טוב, והאזנה נעימה!
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־20 שנה, וכיום היא רצועת המוסיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלסיקות הגדולות של המוסיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוסיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוסיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן
עריכה: עדן בן ארי