"הכנסת צריכה להכין תיק נגד מנדלבליט"
פרופ' סוזי נבות על חסינות נתניהו ועל התבטאות ראש הממשלה שאמר כי חסינות היא יסוד בדמוקרטיה: "זה לא נכון בכל הנוגע למה שמבקש נתניהו"
פרופ' סוזי נבות מהמסלול האקדמי במכללה למנהל בשיחה עם בן כספית וינון מגל ב-103fm על עניין החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל התבטאותו אמש (א') שאמר כי 'חסינות היא יסוד בדמוקרטיה'. בהמשך הבהירה שרה"מ נמצא במצב משפטי לא פשוט ושגם אם ישיג רוב של 61 בכנסת לחסינות, בג"ץ, על פי עילות קודמות כנראה שיבטל אותה.
"המשפט שאמר רה"מ, שחסינות היא מאבני יסוד הדמוקרטיה, אומר בעדינות שהוא לא מדויק. הוא לא נכון בכל הקשור לחסינות שאותה מבקש נתניהו. בכל הפרלמנטים יש חסינות שלפיה חבר פרלמנט לא יעמוד לדין על התבטאויות שלו במסגרת תפקידו. גם אם אומרים דברים בגדר העלבת עובד ציבור, דיבה או הסתה – לא מעמידים אותם לדין. בכל העולם הכלל הוא שאם חבר כנסת עושה מעשה פלילי שלא במילוי תפקידו, העיקרון הקובע הוא עיקרון שיווין החוק".
מי קובע מה זה 'מסגרת תפקידו'. בתיק 4000 נתניהו מכהן כשר התקשורת ופועל למתן רגולציות לבזק. זה נחשב ל'במסגרת תפקידו'?
"ממש לא. מדובר על חברי כנסת ולא על הגנה על הרשות המבצעת. כלי העבודה של חבר הכנסת הוא המיקרופון. הוא מצביע, מעביר חוקים ומדבר. לכן ההגנה היא על המעשים. אתה לא גונב במסגרת תפקידך, אתה לא עושה מעשה מרמה, לקיחת שוחד, זה לא חלק מההגנה. המשמעות היא שמעבר לחסינות במילוי תפקידו, שאינה רלוונטית לנתניהו יש עוד חסינות".
אתה מדברת על הטענה שכתב האישום נגדו הוגש שלא בתום לב? זה מסביר את מסע דה-לגיטימציה מטורף על כל רשויות האכיפה כדי להוכיח שהם רודפים את נתניהו.
"מדויק. החסינות הזו היא בקשה מחברי הכנסת להגנה משום שמתקיימות אחת מהעילות הקבועות בחוק, העילה הרלוונטית היא שכתב האישום הוגש מתוך אפליה ולא בתום לב. הסעיף הזה נחקק אצלנו ב-2005 ואף חבר כנסת לא השתמש בו. לכולם עד היום היה ברור שאם היועמ"ש מעמיד חבר כנסת לדין – הוא הולך לבית הדין ואם הוא יזוכה הוא חוזר להיות שר. ליברמן הוא דוגמא טובה לכך. הוגש נגדו כתב אישום כשהיה שר החוץ, הוא התפטר מתפקידו, הלך לבית המשפט, נשפט, יצא זכאי ונהיה שר בחזרה".
אז לדברייך אין לנתניהו אפשרות לקבל חסינות?
"הכנסת יכולה לתת לו בדיון האם מתקיימת העילה שכתב האישום מוגש בתום לב או מחוסר שוויון. אך הדיון בכנסת הוא לא דיון רגיל. בדיון שכזה הכנסת כאילו לובשת גלימה של שופט וצריכה לשקול שיקולים משפטיים ולהתנהג כמו בית משפט. לכנסת יש גם כוח להדיח גם את נשיא המדינה".
אם לנתניהו יהיה רוב של 61 הכנסת תיתן לו חסינות.
"אם יהיה לו רוב בתוך המליאה אז הכנסת תיתן לו חסינות. אגב ההצבעה צריכה להיות גלויה ויצטרכו להוכיח ברמה של ראיות חד משמעיות שאכן היועץ המשפטי הכין כתב אישום בחוסר תום לב. הכנסת צריכה להקים תיק נגד מנדלבליט. לא מספיק מסע הרדיפה נגד מערכת המשפט ודעת קהל ציבורית, צריך שיהיה תיק עם ראיות שבו יהיה ברור לכולם שמדובר במעשה רדיפה".
אכיפה בררנית היא לא עניין?
"צריך להוכיח אכיפה בררנית".
אם הוא יציג את מקרה כבל, לפיד עם מוזס?
"שיציג את החומר, אז היועץ המשפטי יבהיר למה לא מדובר באכיפה בררנית ומדוע ננקטה זהירות מיוחדת כלפי ראש הממשלה. הדברים האלה התבררו במסגרת ועדת הכנסת, יגיעו לוועדת הכנסת ולמליאה וכל החלטה תגיע לבג"ץ. הפעם היחידה בהיסטוריה של ישראל בה הכנסת סרבה לאפשר העמדה לדין של חבר כנסת הייתה ב-2003 בעניין ההצבעות הכפולות. בית המשפט בהרכב של שבעה שופטים התערב וביטל את ההחלטה של הכנסת".
אז את אומרת שלא תהיה לנתניהו חסינות. גם אם ישיג 61, בג"ץ יבטל אותה.
"אני חושבת שהבנתם מצוין ועכשיו אני מיותרת לחלוטין. לדעתי על פי העילות שקיימות היום, יש לראש הממשלה בעיה לא פשוטה".
עריכה: איתמר זיגלמן
