אריאל שרון: גיבור נערץ ויריב שנוא
ב־2014 נפטר אריק שרון • אריה אלדד נזכר במי שהיה גיבור נעוריו כמצביא ושלימים פינה את ימית והוביל את תוכנית ההתנתקות • סיכום העשור
אריאל שרון היה גיבור נעוריי כשהיה ב־101, בצנחנים, מפקד אוגדה במלחמת ששת הימים, צולח התעלה ביום הכיפורים והבנאי הגדול של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ובעזה. היה כתם אחד על דף ההישגים הזה. הוא היה מי שהרס את חבל ימית כחלק מהסכם השלום עם מצרים. זו הייתה נורה אדומה מהבהבת כל הזמן.
אז החלו להתפוצץ פרשות השחיתות סביבו - האי היווני, דודי אפל - והוא הלך ונלחץ לפינה עד שהתפוצץ עלינו עם ההתנתקות. השמאל מחא לו כפיים, איתרג אותו, שכח לו את השחיתות, והוא יצא בשלום מהתיקים הללו.
הוא החריב את גוש קטיף, גירש אלפים - אך חודשים אחדים אחרי שהשלים את הפשע הזה פקע כלי דם במוחו והוא שקע בתרדמת.
מאז ליווה את חיינו כצל חיוור. מעת לעת שמעו עליו משהו. תמיד תהיתי מה קורה במוחו, האם הוא יודע מה תוצאות מעשיו? האם הוא מתחרט על כך? לעולם לא נדע.
8 שנים אחרי שהתנתק מאיתנו, נפטר ב־11 בינואר 2014. ההלוויה הייתה שוב מערבולת של כל מה שהיה האיש הזה עבורי - גיבור נערץ ויריב שנוא.
