המאמן שקיבל את הזדמנות חייו
קיקה סטיין מונה לאחרונה למאמנה של ברצלונה • דני דבורין מקווה שסטיין יצליח לממש שם את רעיונותיו של יוהן קרויף
אשמח מאוד אם מאמני הכדורגל יאמצו לעצמם דברים שאמר קיקה סטיין, מאמנה החדש של בארסה: "אני רוצה לנצח, אבל לא אשמח אם הניצחון יושג במשחק רע שלנו". קיקה ביטא בכך את מה שחושבים אוהדי כדורגל בעולם: באנו למגרש כדי ליהנות.
בכדורגל תמיד השורה האחרונה קובעת, והיא כמובן הזכייה ב־3 נקודות. אבל אם הנקודות הן חמצן החיים של כל קבוצה, ישנה במקביל הדרך המובילה לניצחון.
זה לא סתם שאלפי אוהדים נוחתים מדי שבוע בשבוע במדריד או בברצלונה, כמובן בהתאם למשחקי הבית של ריאל מדריד ובארסה. הם באים כדי לראות בראש ובראשונה הצגה גדולה. הם באים כדי להריע לטובי השחקנים בעולם.
בהזכירי את שתי הגדולות של הכדורגל הספרדי, חשוב להדגיש שהן לעולם לא עולות למגרש כדי 'לגנוב' שער ניצחון. כך היה בתקופה שבה פפ גווארדיולה אימן את ליאו מסי וחבריו. את הרמה שהופגנה אז אפשר להגדיר כקונצרט של כדורגל, שהיה בו שילוב של טכניקה עילאית והיכולת להבקיע שערים. לא להסתפק בניצחון מינימלי.
על קיקה סטיין נאמר שהוא מעריץ של הכדורגל שאותו ראה בברצלונה של יוהן קרויף, וגם פפ היה תלמידו של קרויף הגדול. סטיין נחשב לשחמטאי, המשתדל לממש את רעיונותיו בשדה הכדורגל. עיקרן: שליטה מירבית בכדור, מפני שכאשר נמצא הכדור ברגלי שחקניו, הם לא יספגו שער. ובכל זאת, אני מקווה שבהנהגתו תדע ברצלונה למצוא את הדרך המובילה גם להבקעת שערים רבים, שהם, אחרי הכל, ליבו של המשחק.
אישית איני מתפעל מ־1,000 מסירות שיבצעו שחקנים בקבוצתם, אם בסופו של עניין הם ינצחו בקושי רק 0:1. נכון, לא פשוט לנצח בכל משחק בתוצאה 0:4, אבל, תמיד יהיה עדיף ניצחון של 1:4 על 0:1 קטן.
