אקספרס של אמצע היום בתורכיה
אליאל אדרי, שהוא וחברו נשדדו באלימות באיסטנבול: "הבנו שלא ברור אם נצא משם"
אליאל אדרי ובר כהן סיפרו על החוויה הקשה שעברה עליהם בעת ביקורם באיסטנבול: "נשדדו באלימות. נכנסנו, וסגרו עלינו את הדלת. הציעו לנו לשתות, ודרשו מאיתנו סכום של 120 שקל. אמרתי לבר שעוקצים אותנו, ושכדאי שנשלם ונלך". הוא סיכם: "ממליץ מאוד לישראלים אל תגיעו לאיסטנבול".
אליאל אדרי: "טיילנו באיסטנבול יומיים לפני שזה קרה. נכנסנו לשווקים, חנויות ולא הרגשנו איזשהו פחד. ביום השני של הטיול הגענו לכיכר טקסים באינסטבול, כיכר מרכזית גדולה שכולם מכירים. חברה של בר נכנסה לקנות בגדים ואנחנו חיכינו לה בחוץ. בזמן ההמתנה מישהו ניגש אלינו והציע שנבוא לראות שעונים. הוא לחץ עלינו והחלטנו ללכת איתו. אחרי 15 שניות של הליכה סגרו עלינו את הדלת. הבנו שמשהו קורה ושאנחנו רוצים לצאת והוא הגיש לנו כוסות של מיץ תפוזים לשתות. ביקשנו לצאת והוא אמר לנו לשלם לו על המיץ וביקש 320 לירה תורכית. הבנו שעוקצים אותנו אבל החלטנו לשלם כדי לצאת משם. הוצאנו את הכסף שהיה לנו בכיסים, לא רצינו לחשוף את הארנקים כדי שלא ידעו כמה כסף יש לנו. ברגע שראה שאנחנו לא מוציאים את הארנק הוא החל לשלוח ידיים לחפש את הארנקים שלנו. יצאו מאחוריו עוד חמישה-שישה גברים שהקיפו אותנו והחלו להפעיל עלינו חיפוש בכוח, שלפו את הדרכונים, את הניידים, כרטיסי האשראי. בשלב הזה הבנו שלא בטוח שנצא משם בכלל".
הכו אתכם?
בר כהן: "הפעילו לחץ. אם היינו מתנגדים היו מכים אותנו".
אליאל אדרי: "ברגע שהם לקחו את הדרכונים הם פתחו אותם ושאלו אם הם שלנו ומאיפה אנחנו. אמרנו לו שאנחנו מישראל והוא אמר שזו לא ישראל – זו פלסטין. פחדתי שזה יגיע לאלימות. הוא הלך אחורה והיו דקות של שקט ומתח. הוא חזר, הביא לנו את הדרכונים והטלפונים, לקח את הכסף והם ברחו".
ובינתיים החברה שלכם עשתה שופינג.
"היא חיפשה אותנו. איך שיצאנו התקשרנו אליה".
פניתם למשטרה?
"לא. כשיצאנו ראינו יש חבר'ה שעוקבים אחרינו. הם ראו את הכרטיס של הבית מלון בו אנחנו שוהים וחששנו שאם נלך למשטרה יקרה לנו נזק חמור הרבה יותר".
עריכה: איתמר זיגלמן
