הפרשנית לענייני ערבים שמרית מאיר סיפרה לאילה חסון ב-103fm על התגובות בעולם הערבי לתוכנית המאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שנחשפה אמש (ג'), והתייחסה לשאלה אם יש לה סיכוי להצליח.
"ראינו תגובות יחסית רכות של הערבים לתוכנית. כולם בירכו את ממשל טראמפ על המאמצים שהוא עושה כדי להביא לשלום. מצרים הוציאה תגובה חצי מקבלת ומברכת, הסעודים הביאו תגובה מתונה יחסית והנקודה הרגישה ביותר הייתה של הירדנים שרואים את עצמם כצד בעניין והזהירו מההשלכות של הסיפוח, אך גם הם בירכו את טראמפ על המאמצים. למה אלו תגובות טובות מאוד? התוכנית מציגה סטייה חדה מהפרמטרים הערביים לפתרון הסכסוך. הנרטיב שהוטמע כאן הוא שונה באופן רדיקלי ממה שאנחנו מכירים. מנהלים את זה באופן שבו הערבים לא מתייצבים לצד הפלסטינים ולא מאמצים את אותה הלשון אלא ממסמסים את זה. מספיק היה לראות את ההופעה של אבו מאזן אתמול. מעריץ גדול שלו אמר לי אתמול שהוא מרחם עליו. הוא היה נראה ממש מסכן, הוא ישב מול אולם חצי ריק כשלצידו צמרת הפת"ח. הוא היה נראה עייף ולא בקו הבריאות כשנשא מין נאום מבולבל".
אחרי שנים שאף אחד לא יוכל לצאת מול אבו מאזן, הנה בא נשיא שלא מתעניין בתחום המדיני ומצליח לארגן תוכנית שמביאה בחשבון אלמנטים של הצד הישראלי, אך גם מקימה מדינה פלסטינית. מה עדיף?
"זו שאלה טובה. מבחינת הפלסטינים זה אפילו לא התחלה. הם לא מוכנים להסתכל על זה. יש אלמנטים בעולם הערבי שבניגוד להיסטוריה הם גם קולניים ואומרים את דעתם באופן ברור וקוראים לפלסטינים להסתכל על התוכנית. הרי מבחינתם זה לא על השולחן בכלל ואין על מה לדבר. אנחנו מתייחסים לדברים כאילו הם לעולם לא יקרו אך הם מחויבים במציאות. מהי בדיוק זכות הקיום של מדינה פלסטינית אם יש לה מליציה חמושה של חמאס בתוכה? איך היא נראית? כנ"ל לגבי תשלום לטרוריסטים. בין כה וכה הפלסטינים חווים את זה כעלבון עצום שאין דרך להתייחס אליו".
עריכה: איתמר זיגלמן