פרופ' יונתן הלוי: "יש קורבנות רבים לסגר מוחלט"
מנהל המרכז הרפואי שערי צדק לשעבר ביקר את מדינות משרד הבריאות • וטען: "אני לא שותף לאפוקליפסה שבתי החולים יוצפו במאות מונשמים"
אמש (ד') ראש הממשלה הקשיח את ההוראות למיגור התפרצות נגיף קורונה, והתריע בפני אזרחי ישראל כי אם לא יישמעו להוראות, יהיו עשרות אלפי חולים וכ-10,000 מתים כתוצאה מההתפשטות. מנהל המרכז הרפואי 'שערי צדק' לשעבר פרופסור יונתן הלוי, התייחס לתחזיות הקשות כמו גם לאפשרות של סגר מוחלט, ואמר: "לא הכול מתחיל ונגמר בחומרת הסגר ובקצב הטלתו". הוא התריע כי "יש קורבנות רבים לסגר מוחלט, יהיו קורבנות גם לסגר ברמה הנוכחית".
פרופסור הלוי הביע את דעתו על התחזיות שראש הממשלה הציג אמש, והודה כי "אני לא שותף לתחזית הזאת. התחזית בעיניי אופטימית יותר". לדעתו לא נדרש סגר מוחלט. "אני חושב שהצעדים שננקטו הם צעדים די מקסימליסטיים. אני לא כלכלן, אבל צריך לחשוב על כלכלה ועל הנפגעים מסגר מוחלט, וזה יופיע. זה יופיע בצורת אלימות בבית, התאבדויות, פוסט טראומה וגם בצורת משבר כלכלי שיהיו לו קורבנות רבים מאוד".
בהמשך הביע פרופ' הלוי את דעתו על התנהלות מערכת הבריאות עם משבר הקורונה וטען כי "אם אני מוצא פגם גדול מאוד בהתנהלות מערכת הבריאות - זה נושא הבדיקות". לטענתו, "היינו יכולים להיות היום במקום אחר מבחינת מיפוי תמונת מצב, אולי גם בהיקף הסגר, אם היינו עומדים היום לא ב-5,000 בדיקות, אלא כבר אחרי 100,000 בדיקות ממגזרים שונים, אנשים בריאים, אנשים סימפטומטיים וצוותים רפואיים". אך הדגיש כי "אני לא שותף לאפוקליפסה שבתי החולים יוצפו במאות מונשמים".
עוד המשיך ואמר כי ביצוע בדיקות בהיקף נרחב היה מציג "מיפוי מדויק של מהם האזורים, מיהם המועדים, וגם לפי זה היה ניתן היום בשלב הזה בוודאי לקבוע את היקף הסגר". הוא הסביר כי "רוב ה-2,300 שאומתו לא מאושפזים בבתי חולים. המחלה היא בדרך כלל מחלה קלה". לכן, "אני לא יודע אם נכדיי שאותם לא ראיתי שבועיים, לא עברו את המחלה הזאת והם היום מחוסנים, אם הם כן הדביקו או לא הדביקו את סביבתם".
"לא הכול מתחיל ונגמר בבדיקות"
בהמשך דבריו טען פרופ' הלוי כי "אין לנו יכולת לעשות יותר בדיקות בגלל היעדר מטושים. אני חושב שמשרד הבריאות ידע את זה בשלב מאוד מוקדם, ולכן קבע את קצב הבדיקות הללו. גם היום יש אין-ספור מעבדות, יש ברוב בתי החולים מעבדות עם יכולת לבצע 40,000-30,000 בדיקות ליום, אבל אין מטושים". לדבריו, השאלה החשובה היא "האם הקצב הנמוך של הבדיקות הוא תוצאה של היעדר מטושים? - אני סבור שכן. אני יודע מה ההקצבות של מטושים לכל מעבדה".
הוא השווה את המצב בישראל למדינות בעולם וטען כי "אין הוכחה שסגר מוחלט יעיל". פרופ' הלוי תהה אם סגר מוחלט יעיל, "למה בגרמניה יש 0.6% מתים מתוך סך המאומתים?". הוא הביע את דעתו ואמר, "זה קודם כול שירותי בריאות מאוד מפותחים, אני חושב שזה ערנות לבדיקות, ערנות רבה לחקירה אפידמיולוגית לגבי כל אחד מאלפי המקרים הראשונים. אלה דברים שאנחנו לא עשינו בזמן, לא הכול מתחיל ונגמר בבדיקות, אבל לא הכול מתחיל ונגמר בחומרת הסגר ובקצב הטלתו. יש קורבנות רבים לסגר מוחלט, יהיו קורבנות גם לסגר ברמה הנוכחית".
בהמשך התייחס לטענות שלפיהן היה מחדל של מערכת הבריאות בהתמודדות ובהיערכות למשבר הקורונה, טען כי שורש המחדל נעוץ בתקצובה הנמוך לאורך שנים והדגיש: "אני לא שותף למקטרגים הגדולים, כי אני לא ציפיתי שהמערכת תיערך באופן מושלם, למשל עם 10,000 מכונות הנשמה במקום פחות מ-2,000 שיש לנו היום, לאירוע כל כך בלתי צפוי. כשאני מסתכל על גרמניה ואוסטריה ותולה את שיעור התמותה הנמוך שלהם באיכות שירותי הבריאות שלהם, אני חושב שאנחנו דווקא מצטרפים אליהם באיכות שירותי הבריאות. הראיה? חמישה נפטרים מתוך 2,300 חולים. זה האחוז הנמוך ביותר בעולם", אך הודה כי "הוא יעלה עוד".
עריכה: עופרי גליכמן
