ינון מגל ובן כספית

"אל לו לבג"ץ להתערב בהסכם הפוליטי בין המפלגות"

"ההסכם מורכב, וכל שינוי בו עלול להפיל לבנה מהמבנה": ח"כ זאב אלקין (הליכוד) התייחס לדיון בג"ץ סביב הסכם נתניהו-גנץ


אתמול(א') נפתח סבב הדיונים בבג"ץ שיבחנו את הכשירות המשפטית של ההסכם הקואליציוני, אשר נחתם בין ראשי המפלגות הגדולות, וידונו בשאלה – האם ראש ממשלה, בנימין נתניהו, יוכל לכהן כראש ממשלה, על אף שהוגשו כנגדו שלושה כתבי אישום. השר להגנת הסביבה זאב אלקין(הליכוד) התייחס לסוגיה וטען כי "אין תקדים במדינת ישראל של התערבות בית המשפט העליון בהסכמים פוליטיים בין מפלגות". בהמשך, השר דן באפשרות שימשיך לכהן כשר בממשלה הבאה, והודה כי הוא "מעוניין להישאר באותו תפקיד".

השר להגנת הסביבה זאב אלקין הסביר כי ההסכם הקואליציוני שנחתם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובין יו"ר כחול לבן בני גנץ הוא הסכם מאוד מורכב. "לקח 3 מערכות בחירות עד שכחול לבן בכלל הבשילו להבנה שצריך להקים כאן ממשלת אחדות ושלא נכון לגורר את מדינת ישראל לעוד בחירות", אמר. "חלק גדול מהסעיפים המורכבים והמוזרים כביכול בהסכם הזה בכלל לא בא מאיתנו אלא מהם, כדי להבטיח לעצמם כל מיני הסדרים. יש פה חוסר אמון בין המנהיגים שהתנגחו אחד בשני ב-3 מערכות בחירות, וגם בין המפלגות. לכן, ההסכם הזה מאוד מורכב".

כמו כן, השר אלקין התייחס לטענות לפיהן היה ניתן לחוקק את ההסדרים הואליציוניים ב'הוראת שעה' ולא בחקיקת חוקי יסוד, והסביר כי "גם הוראת שעה הייתה צריכה להיות הוראת שעה בחוקי יסוד, אין דרך אחרת. הייתה מחלוקת והתלבטות", והוסיף כי "בית המשפט העליון העיר כמה פעמים לכנסת שהוא מאוד לא אוהב התערובת בחקיקה של חוקי יסוד דרך הוראת שעה, וכמה פעמים אמר לכנסת – 'אתם רוצים לשנות? תשנו. רוצים לשנות אחר כך חזרה ולבטל? תבטלו. אבל אל תביאו הוראות שעה לחוקי יסוד".

לדעתו, "זו הסיבה העיקרית שלא הלכו על הוראת שעה אלא על חקיקת חוקי יסוד". הוא הסביר כי גם חקיקת חוקי היסוד כפי שמבקשים לעשות נתניהו וגנץ היא "כולה 'הוראת שעה' כי היא מתייחסת למקרה מאוד מיוחד של ממשלת רוטציה, ממשלת אחדות, שהייתה בינתיים רק אחת כזאת במדינת ישראל. לכן, היא כולה 'הוראת שעה' גם ככה, גם אם לא כתוב 'הוראת שעה'", והוסיף כי "הפלה של כל לבנה מההסכם יכולה לגרור תגובת שרשרת שלא ניתן לצפות אותה".

"אקטיביזם מיותר ולא נכון"

בהמשך דבריו הוא עסק בשאלה האם בג"ץ צריך להתערב בהסכם הקואליציוני וטען כי "הדיון אתמול התקיים בסוגיה שהתשובה אליה מאוד ברורה בחוק יסוד ואם כבר היה מקום לדיון אז בטח היה לו מקום לפני בחירות ולא אחרי הבחירות". לטעמו, "עצם הדיון ועצם הפוטנציאל של ההתערבות בהסכם הזה הוא לא נכון", והוסיף כי "היועמ"ש אמר שאין תקדים במדינת ישראל של התערבות של בתי המשפט העליון בהסכמים פוליטיים בין מפלגות".

הוא התייחס להסכם האחדות שנחתם בין יצחק שמיר ושמעון פרס בשנת 1984 ואמר כי "יש כל מיני נספחים סודיים לאותו הסכם קואליציוני, שבתוכם יש הסדרים נורא מורכבים איך ממנים כל מה שזז במדינה הזאת, בהסכמה בין שני אותם ראשי ממשלה". עוד הוסיף ואמר כי "בג"ץ רוצה להתערב בהחלטה מסוימת של ממשלה, של זרוע ממשלתית וזה לא מקובל במדינת ישראל. הבסיס של דמוקרטיה זה איזון בין שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. לנו אין היום איזון כי אין שום חקיקה שמסדירה את ההתערבות הזאת".

השר אלקין הביע את דעתו על התנהלות בג"ץ והודה כי הוא "חושב שזה אקטיביזם מיותר ולא נכון. כל סיפור המהפכה שהוביל אהרון ברק בבית המשפט העליון היה לא נכון". הוא הוסיף ואמר כי הנושא "לא הוסדר במדינת ישראל, אין חוק שמסדיר את התערבות בג"ץ בחקיקה. בהתאם למה שאמר היועמ"ש לממשלה - אל לו לבג"ץ להתערב בהסכם פוליטי בין המפלגות. צריך לאפשר להקים ממשלת אחדות ששני שליש מהכנסת ושני שליש מהעם רוצים שתקום. אם יש רצון להתערב בהחלטה כזו או אחרת של אותה ממשלה או כנסת, מן הסתם הוא יתערב".

"אני מבכה על זה", אמר השר להגנת הסביבה. "גישתי היא אחרת ואני מקווה שיבוא יום, כנראה לא בממשלה הזאת, שנצליח לחוקק את פסקת ההתגברות. אני מאוד מאמין בזה ואני חושב שזה כלי נכון", הוסיף. לדבריו, על אף שמפלגת הליכוד נמצאת בשלטון בעשור האחרון, הם לא הצליחו לחוקק את פסקת ההתגברות, על אף שניסו. "אני וחברי השר יריב לוין קיבלנו הנחיה מראש הממשלה, לקדם את פסקת ההתגברות בכול הכוח, ומאוד שמחנו. שכנענו את כל השותפים שלנו, גם כאלה שבעבר לא אהבו כל כך את הדבר הזה, אבל היה לנו שותף אחד ממפלגת 'כולנו' שהטיל על זה וטו".

"הייתי רוצה לראות את נתניהו 4 שנים ראש ממשלה"

לפי ההסכם הקואליציוני, ראש הממשלה נתניהו עתיד לכהן כראש ממשלה למשך שנה וחצי ולאחר מכן ח"כ גנץ עתיד להיכנס באופן אוטומטי לתפקיד ראש הממשלה. לאורך 3 מערכות בחירות מפלגת הליכוד ניהלה קמפיינים בהם פקפקה ביכולותיו של גנץ להנהיג את המדינה. השר אלקין אמר כי "בסופו של דבר יש כאן תהליך של שנה וחצי שבה גנץ יתפקד בממשלה כשר בכיר, בפעם הראשונה בחייו. אמנם הוא יהיה שר ביטחון אבל זה לא דומה לרמטכ"ל, הוא ישב בממשלה ובקבינט בכובע אחר לגמרי", והוסיף: "נראה מה יקרה פה בעוד שנה וחצי".

עוד אמר השר, כי "אין לי ספק שהמועמד שלנו הרבה יותר מנוסה ומתאים אבל היה פה תהליך דמוקרטי שלצערי לא קיבלנו 61. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, יש בה כאלה שלא אוהבים את בנימין נתניהו, אבל יש בה רבים וטובים, בערך חצי מהמדינה, שרוצים שימשיך לכהן כראש ממשלה בגלל הניסיון שלו. באפריל, היינו מאוד קרובים ל-61, אם לא הפיצול לפני הבחירות של הבית היהודי היינו מגיעים ל-61 ומקימים ממשלת ימין". הוא הוסיף כי "הייתי רוצה לראות את נתניהו 4 שנים ראש ממשלה, לא שנה וחצי ואחר כך ראש ממשלה חלופי".

לדבריו, ראש הממשלה יעמוד בהתחייבותו לח"כ גנץ ויאפשר לו לכהן כראש ממשלה בתום השנה וחצי שהוקצבה עבורו לתפקיד, על אף שיש המפקפקים בכך. "בפעם האחרונה שמעתי את ראש הממשלה מתבטא בנושא הזה, זה בשיחה שהייתה לנו. הוא מבין מה המשמעות של גרירת מדינת ישראל לעוד מערכת בחירות, בוודאי בתקופה הזאת של משבר קורונה, ומשבר כלכלי פוסט קורונה שאנחנו עכשיו מתפנים לטפל בו". הוא הדגיש כי "אנחנו צריכים כמה שיותר מהר ממשלה יציבה ממשלה שיודעת לפעול בכנסת".

לסיום, השר התייחס לאפשרות שיכהן כשר בממשלה הבאה ואמר כי הוא "רוצה להישאר במקום בו אני נמצא. אני יודע שזה פחות פופולרי ומקובל במערכת הפוליטית, אנשים אוהבים לנוע, אבל אני חושב שיש יתרון בזה שאתה ממשיך באותו מקום, במיוחד שזה תיק שלא עשיתי בו קדנציה שלמה. לכן, אני מעוניין להישאר באותו תפקיד ולהמשיך במדיניות, בכיוונים ובכל מיני מהלכים חשובים שאותם הובלנו בשנים האחרונות, נקווה שזה יסתייע. נדע את זה בסוף".

 

עריכה: עופרי גליכמן 

04/05/2020
הישארו מעודכנים

זאב אלקין
זאב אלקין  |  צילום: יונתן זינדל/פלאש 90