פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הדסה בירושלים, התייחס למשבר קורונה, ולפרישתו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "כל מנהל בית חולים שאמר דבר טוב על מערכת הבריאות מגיע לו מדליה. הם יודעים מה חשוב, ויודעים מאיפה בא הכסף". עוד הוסיף: "נכנסנו למצב כלכלי איום ונורא. יכול להיות שאם היינו נוקטים את הצעדים הנכונים זה היה עובר כמו שפעת, כמו במדינות אחרות".
מנהל בית החולים הדסה בירושלים נמנע בתקופה האחרונה מראיונות בכלי התקשורת לאחר שהתבטא בתחילת ההתפרצות של נגיף קורונה בישראל כי מדובר בשפעת, וספג ביקורת קשה על כך. למרות זאת, בעקבות הודעת הפרישה המפתיעה של מנכ"ל משרד הבריאות ומי שהפך לפנים של המאבק בקורונה משה בר סימן טוב מתפקידו החליט פרופ' זאב רוטשטיין לשוחח עם חברי הקבינט על הנושא ועל משבר הקורונה.
הוא מתח ביקורת חריפה על מדיניות הטיפול בנגיף וביקש שיפסיקו "להלך עלינו אימים, ראינו שהנביאים הם נביאי שקר ושהם לא יודעים יותר טוב ממך או ממני מה הולך להיות". הוא הסביר כי "אין לנו מודל ישראלי טוב שמבוסס על נתונים שנוכל להגיד זה מה שצפוי", וכי למעשה "כל נביאי השווא בתקופה האחרונה שאיימו עלינו ב-5,000 מונשמים ומיליון חולים התבססו על מודלים שלא מתאימים למדינת ישראל. לא לטמפרטורה פה, ואת זה אני מדגיש, לא למזג האויר ולא לעם ישראל".
לדבריו, לטמפרטורה השפעה גדולה על אופן ההתפשטות של הנגיף המסתורי. "יוון, כרתים, רודוס, ירדן, לבנון, מצרים, ישראל וגם הרשות - רואים מספרים מאוד נמוכים, מה משותף? קו רוחב. לעומת זאת, יותר צפונה מטורקיה, בלגיה, צרפת, אנגליה - זה לא נראה שיש קשר? זאת אומרת, בעצם למזג האוויר ולטמפרטורות יש השפעה, בתצפית ככל שיותר חם אנחנו בפחות בעיה".
הוא התייחס לפרישתו של מנכ"ל משרד הבריאות מתפקידו והודה כי הופתע, ואף תהה האם חברי הקבינט חיכו לזה, "זה לא נפל כרעם ביום בהיר? עוד לא הבסנו את הווירוס האחרון, באמצע המערכה, מול תחזיות של גל שני ושלישי והמשך המחלה וכו' - קם המנכ"ל ואומר אני הולך? הופתעתי וגם לא הבנתי. זה לא שהגיע שר חדש שבא לבחור לעצמו את המנכ"ל, הוא לא חיכה שיהיה שר חדש". הוא סיפר כי "הזדרזתי לברך אותו וגם אמרתי משפט מסוים שאפשר לייחס לו קצת ציניות ואפשר גם לא - שבנסיבות הקיימות כמי שאיננו רופא הוא עשה את הטוב ביותר האפשרי מבחינתו".
במבט לאחור מנהל בית החולים הדסה הסביר כי ייתכן ומדינת ישראל הייתה צריכה לפעול כפי שפעלה טאיוואן. "כל אחד שנכנס למדינה לסמן באפליקציה, לקחת מטוש. סגרנו 100,000 אנשים בבית לשבועיים, מתוכם הצלחנו לדוג סדר גודל של 70 איש עם קורונה חיובית, ואז בזבזנו את המטושים המעטים עליהם. היה צריך לבדוק אחרים, איפה מתחיל להיווצר המוקד, למפות את מדינת ישראל לאזורים ירוקים ואדומים ולטפל בנפרד. איזו סיבה יש בעולם בתוך עיר דמיונית שאין בה מקרה אחד של קורונה לסגור את מערכת החינוך ולהשאיר את ההורים והילדים בבתים בלי השכלה ובלי כלום? מה ההיגיון? היגיון רפואי - אין".
לכן הוא החליט לבדוק את נושא החזרה לעבודה, "לקחתי מפעל של 1,200 איש, מאנשים פשוטים ועד מהנדסים ומנהלים גדולים, בדקתי את כולם. באו אליי בטענות, קראו לי במילים ן אבל הוכחתי את המודל - הם לא חולים. לא צריך לעצור אותם, הם יכולים ללכת לעבודה, ההפך. הייתי שם אותם ב-2 משמרות, שיעבדו עד 10 בלילה, יפלו מהרגליים, ילכו לישון, יקומו בבוקר יבואו עוד פעם לעבודה וככה גם לא ידבקו ויקבלו שכר כפול. זה הרבה יותר טוב מאשר לשבת בבית בחל"ת ש-50% אחוז מהתעשייה הביטחונית החיונית למדינת ישראל עם הזמנות מחו"ל שחלקן גם איבדנו כבר".
פרופ' רוטשטיין הודה כי היה חוזר בו מהביקורת שהשמיע כלפי משרד הבריאות, "הלוואי ויכולתי להתאפק ולא להגיד את הביקורת שלי. אני לא מעריך שאני אקבל בונוס מאף גורם ממשלתי על הביקורת ובטח שבית החולים לא יקבל תקציבי יתר". הוא הוסיף כי אלו שבחרו לתמוך במשרד הבריאות בתקופת הקורונה, "כל אלה שאמרו דברים טובים על משרד הבריאות, מגיעה להם מדליה. הם הבינו שהמערכת שהם מנהלים היא במצב קטסטרופלי, הם צריכים להתחנן על כל פרוטה ועל כל גרוש, אין להם כסף אני כן מעריץ אותם, הם יודעים מה חשוב, הם יודעים מאיפה בא הכסף ואיך להתנהג כדי לקבל אותו, ואני מאחל להם שיקבלו".
כמו כן אמר מנהל בית החולים הדסה כי הוא "מאוד חושש, נכנסנו למצב כלכלי איום ונורא. מישהו יכול היה להגיד לנו לפני 4 חודשים שלא יהיו לנו חברות תעופה, בתי מלון, כל תעשיית המסעדות תעמוד, שהסופרים יהיו היחידים שירוויחו כסף, הקניונים יהיו סגורים והתרבות? עוד לפני המשבר באיטליה ועוד לא ידענו, אז עשיתי את הטעות הפטאלית שלי מבחינתי ואמרתי שזה דומה לשפעת. לא צדקתי, אני טעיתי, אני מכה על חטא שהזדרזתי ואני מתחרט על כך. מצד שני, כמובן הם לא צדקו ואיפשהו האמת, כנראה, הייתה באמצע. יכול להיות שאם היינו נוקטים את הצעדים הנכונים, שעכשיו אני כחכם לאחר מעשה יודע לזהות, שזה היה עובר כמו שפעת, כמו במדינות אחרות אבל זה לא קרה ואני טעיתי, ואני מכה על חטא".
בית החולים הדסה נקלע לקשיים כלכליים, פרופ' רושטיין הסביר כי "בפועל אין לנו כסף, מה זאת אומרת? זה התחיל באמצע 2019 בגלל ריב פוליטי הרשות הפלסטינית הפסיקה לשלוח את המטופלים שלה לישראל הנזק שלנו 167 מיליון שקל במכה נפל בן לילה קרס. לא הייתה ממשלה ב-31 דצמבר, נזק ישיר לנו 45 מיליון שקל, חודשיים אחר כך או פחות מחודש אחר כך קיבלנו הוראה ממשרד הבריאות לאור הקורונה להפסיק את כל תיירות מרפא 70 מיליון, להתכונן לקורונה בן לילה בלי גרוש אחד עם הוצאות עצומות שעברו את ה-30 מיליון, עכשיו סגרו את בית החולים לישראלים לפעולות לא דחופות. אין הכנסות אז אני הפכתי להיות אבקה, הדסה, כל המאמצים שלה התרסקו כליל, מה יש לי להגיד לעובדים המסורים שעובדים יום ולילה? שאין כסף? הרי הכסף שלי בא מחולים, אין חולים - אין כסף".
לכן לטענתו "המדינה הייתה צריכה להיחלץ ובינתיים אני מוצא עצמי מתרוצץ במסדרונות ומתחנן לכסף, חבר'ה אין לי הכנסות, אני לא בית חולים ממשלתי ומישהו ייתן משכורות. אני בראשון לחודש, אם אין כסף - אין משכורות. אנחנו בית חולים ציבורי מכובד במדינת ישראל, שהייתה צריכה להודות דווקא כי הוא לא ממשלתי, כי הוא עולה לה פחות, אבל זה לא קורה. ברור שאם בא אדם חוצפן כמוני שמנהל את הדסה, שבא בטענות לרשויות ולמשרד הבריאות, לא יפנקו אותי. אז אנחנו נילחם, אנחנו פייטרים בהדסה, אנחנו נלחמים לטובת החולים יום ולילה, אני יכול לספר לך על ניסים ונפלאות שאנחנו עושים. כל הלילה עבדנו להציל יהודי אחד, זה תפקידנו והצלנו אותו ממוות וודאי. נמשיך להילחם בכל אחד, במלאך המוות ולא ניתן לו לקחת את טובי בנינו, אנחנו נמשיך את העבודה שלנו לעשות. אף אחד לא יפחיד אותנו, ואנחנו נסתדר בסופו של דבר כי אנחנו זכאים לקבל את זה. זה לא מתנה, אנחנו זכאים לקבל ממדינת ישראל את כל העזרה והסיוע כדי שלמדינה יהיה את הדסה".
ובינתיים, הוא עדכן כי בבית החולים "משתדלים לחזור לשגרה בערך מפסח כשראינו שמחלקות הקורונה שלנו הולכות ומתרוקנות, לא כי חס וחליה לא רצינו לקבל - פשוט לא היה מי שבא. ביממה האחרונה ירדנו לפחות מ-20 חולים חדשים בכל הארץ, זה אומר שאנחנו במגמה של ריסון המחלה הזאת, אני אומר את זה בשמחה מאוד גדולה. עכשיו צריך להתפנות לטפל במי שהזקנו לו עד עכשיו בכך שבית החולים לא פעל".
.
עריכה: עופרי גליכמן