בית המשפט הרשיע אתמול (ב') את עמירם בן אוליאל ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה באמצעות בקבוק תבערה שהושלך לביתם בכפר הפלסטיני דומא ב-2015. לצד הרשעתו של בן אוליאל בשלוש עבירות רצח, הורשע גם בשתי עבירות של ניסיון רצח, שתי עבירות הצתה וקשירת קשר לפשע ממניע גזעני, וזוכה מאשמת חברות בארגון טרור. חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין הביע חשש גדול מהחלטת בית המשפט וקרא לשחררו לאלתר.
רצח בני משפחת דוואבשה שאירע בשנת 2015 הוא אחד מפיגועי הטרור היהודי החמורים בתולדות המדינה. ח"כ לשעבר משה פייגלין עקב אחר משפטו של עמירם בן אליאל עוד מראשיתו, כאשר שר הביטחון דאז היה משה (בוגי) יעלון. לדבריו, אני הייתי במקום כשזה קרה, הייתי צמוד לשר הביטחון דאז יעלון כשהוא קיבל את ההחלטה. ראיתי איך העסק הזה מתדרדר, איך התקשורת במן מחול שדים כזה דוחקת את שר הביטחון כדי לאפשר את המהלך הזה".
לטענתו, יש "לא מעט עדויות שסתרו לחלוטין את עדות כביכול של אוליאל ואת השחזור שלו, עדויות של ערבים במקום, בתים נשרפו לפני ואחרי. כולנו רואים כיצד במקרים בהם הספק הרבה יותר קטן, אבל קיים, אנשים יוצאים זכאים בדין. פייגלין סבור כי "מחמת הספק היה צריך לזכות את אוליאל", ואף טען כי "מרגע שבית משפט במדינת ישראל הבין שנעשתה כאן חקירה תחת עינויים בניגוד לכל חוק, ללא שום הצדקה, היה צריך לשחרר אותו לאלתר. יש אינספור מקרים של רוצחים, בין אם פליליים או לאומניים, שבית המשפט משחרר ולו רק מהטעם הזה של ספק מצד אחד וזיהום החקירה מצד שני".
חבר הכנסת לשעבר הודה כי הוא "מבוהל מאוד, הוחלט ללקט כמו פטריות אחרי הגשם נערי גבעות ולענות אותם תחת הכותרת 'פצצה מתקתקת' כשברור לכל שלא זה היה הסיפור פה". הוא תהה "מה הולך לקרות כאן עכשיו? מה המסר שיוצא מכאן עכשיו? כל אזרח בישראל אפשר לקטוף אותו? אפשר לענות אותו?" הוא זעם על הליך החקירה ואמר כי מדובר בפשע, "כל שרשרת אנשי הציבור, הפוליטיקאים, המשפטנים, אנשי התקשורת אחראים לפשע הזה ובראשם נפתלי בנט ואיילת שקד. אני לא מאמין לאף מילה של צוות החקירה וכל מי שהיה מעורב בתהליך הזה".
חבר הכנסת הוסיף וטען כי בן אוליאל עונה בעינויים קשים והוחזק בבידוד במשך 4 שנים. "מי שמסוגל ללקט נערים ולענות אותם מתוך אג'נדה מאוד ברורה שזועקת לשמיים - מסוגל להכול. אין לי שמץ של אמון מן הרגע הראשון בפתיחת החקירה ועד הרגע האחרון של הכרעת הדין במערכת שביצעה את הפשע הזה. אני באמת לא יודע, לא יודע אם זה אוליאל או לא אוליאל, לא הובאה שום הוכחה ברורה, כל מי שחקר לא אמין בעיני כתוצאה ממה שאמרתי", אמר.
לא זו בלבד, הוא סבור כי גם העדויות של בן אוליאל הן תוצר ישיר של עינויים ושתילת ראיות ולכן תהה "מה שווה כל התהליך הזה? מה שווה בית המשפט הזה?" פייגלין ציין כי "תהליכים כאלו ראינו במדינות ובמשטרים האפלים ביותר, לשם העסק הזה דרדר את מדינת ישראל. אמר לי נשיא לשכת עו"ד לשעבר במו אוזניי, מעריכים שכ-15% מהנאשמים ברצח בישראל שמושלכים לכלא למאסרי עולם לא ביצעו את המעשה. המוטיבציות והאג'נדות הפוליטיות שמאחורי הדברים הרבה יותר משמעותיות מאשר הרצון להגיע לצדק".
פייגלין הדגיש כי בכל סוגיית העינויים אין לטעמו חשיבות ללאום, דת, גזע או מין וכי הודאה שהתקבלה באמצעים אלו לא קבילה. "אני חושב שיש מלחמה או פשיעה פלילית, אין אמצע. אני מתנגד למעצרים מנהליים שלא יהיה ספק, גם של ערבים. במלחמה אתה הורג את האויב, בפשיעה פלילית יש חוקים. תחליט מה הם - פושעים או לוחמי אויב? אין באמצע".
עריכה: עופרי גליכמן