כשבועיים לאחר חזרת גני הילדים לשגרה התגלו כמה מקרים מדאיגים של אנשי צוות שחלו בנגיף קורונה. השאלה הנשאלת היא האם חזרנו מהר מדי לשגרה, או שמה אנחנו נמצאים במצב ביניים, שלא יתפתח לכדי גל שני. סביב שאלה זו פנו רוני בר-און ואריה אלדד לרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שניתח את המצב.
כשנשאל האם חזרנו מהר מדי לשגרה ענה פרופ' ברבש שכן, והסביר שהוא מוטרד מפתיחת הקפסולות בחינוך ובעניין פתיחת הפאבים ואולמות האירועים. "אנחנו יודעים ממקומות אחרים שהתקהלויות אלו יכולות להיות הרי אסון", הדגיש. לדבריו, לא מדובר בפרפורי הגל הראשון, וגם לא, חלילה, בגל שני. "אנחנו יודעים שהווירוס הזה עדיין לא עזב אותנו. מה גם, ששבועיים זה לא מדד זמן מדויק. יש חולים שמדביקים גם אחרי שעברו שבועיים. "במקומות רבים בישראל הווירוס הזה עדיין חי, נושם, ובועט, וברגע שאתה נותן לו הזדמנות הוא יוצא החוצה".
"הכוח של ממשלת ישראל נחלש", הסביר פרופ' ברבש, "ההנחייה לא ללכת לים או לא לטייל בפארקים בזוגות היא הנחייה לא סבירה. כשהציבור ראה את זה הוא איבד את האמון בהנחיות של הממשלה. הציבור צריך לראות שההנחיות הן רציונאליות, ברגע שזה לא קורה זה פוגע באמון שלו. אין שום הוכחות ששחייה בים היא בעייתית, והיה ויכוח דומה עם מושל קליפורניה שניסה לאסור הליכה לחופים, והוא נסוג מפני שהוכיחו לו שזה לא רציונאלי", הדגיש.
לדבריו, עלינו להמשיך להקפיד ולבצע בדיוק בזמן, ולהיות עם יד על הדופק. בו זמנית חשוב לשים לב למה שקורה במוסדות החינוך, כי ייתכן שאם מקרי ההדבקה ימשיכו יחזירו את מודל הקפסולות.
נושא נוסף אליו התייחס פרופ' ברבש הוא מעמדו של זאב רוטשטיין מול משרד הבריאות. "אי אפשר להפריד בין זאביק רוטשטיין למלחמה, הוא אומר שהוא לא אוהב לחיות ככה, אבל זה לא נכון. ככה הוא חי את החיים שלו. לעניין: יש היום מצב של 15 אלף דגימות ליום, ומנצלים רק 4,000 דגימות. אני אשאל שאלה אחרת: למה מותר לעשות ניתוח פלסטי בתשלום, ואסור לו להציע למפעלים בדיקות קורונה? מה אכפת להם? מאיפה זה בא? רוטשטיין תמיד מאתגר את המערכת, וזה מה שהוא עשה גם פה".