ניגוד עניינים בביהמ"ש העליון?
הכתב לענייני משפט צח שפיצן ('כאן 11') על תחקירו: "גיליתי שכמחצית מהשופטים, דנים בתיקים לאחר שהודו שהם מצויים בניגוד עניינים"
תחקיר של הכתב לענייני משפטים צח שפיצן ('כאן 11') חשף כי על אף ששופטי בית המשפט העליון מצהירים על ניגודי העניינים שלהם, לעיתים הם מגיעים לשבת בתיקים שהם אינם אמורים לקחת בהם חלק. שפיצן סיפר על ממצאי התחקיר שלו, והתייחס למי שהסכים להתראיין לכתבתו – ולמי שלהפתעתו הרבה, סירב.
"כאשר שופט נכנס לתפקידו הוא ממלא רשימה ובה כתובים ניגודי העניינים שלו – אילו אנשים אינם יכולים להופיע בפניו אם הם צריכים להגיע לבית המשפט", הסביר שפיצן. "הרשימות האלה מתעדכנות כל הזמן, כי מישהו מסוים יכול להפוך להיות חבר של השופט, או להפסיק להיות חבר שלו".
"לקחתי את הרשימה הזו והשוויתי אותה למאגרים המשפטיים. להפתעתי, גיליתי שרבים מהשופטים בבית המשפט העליון – כמעט מחצית מהם – יושבים בתיקים שהצהירו כי יש להם ניגוד עניינים לגביהם", סיפר שפיצן ופירט. "באחד המקרים, שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון שאמרה שאסור לה לשבת בתיק שקשור לעיריית נתניה, ישבה בערעור על תיק של העירייה".
"השופטת ברון אומרת שהתיק התגלגל אליה בטעות", אמר שפיצן והתייחס לתגובתה. "התיק הגיע אליה בשלב של קדם-משפט, בו אם הצדדים מסכימים ביניהם אז אפשר למחוק את התביעה. אם התביעה לא הייתה נמחקת, השופטת ברון אמרה שהייתה מעבירה את התיק להרכב אחר".
אך האם אותה תביעה נמחקה רק בגלל שהשופטת ברון הייתה מעורבת בתיק בשלב הקדם-משפט? "בפסק הדין כתוב, שעורך הדין המערער מחק את תביעתו בהמלצת בית המשפט. זה רמז דיי גדול, וגם עורך הדין בעצמו סיפר לי על כך. הוא אמר לי שהוא מבין רמזים ולכן הוא מחק את התביעה".
על אף שישנם גופים רבים שיכולים לפקח על התנהלות השופטים במקרים אלה, מעט מהם הסכימו להתראיין לתחקירו של שפיצן. "הגעתי לעשרות גופים שמופיעים בפני בית המשפט, גופים שמוכרים כלוחמי השחיתות הגדולים ביותר, וכולם אמרו לי שהם לקוחות חוזרים בבית המשפט ולא רוצים להרגיז שופטים. אנשים שנחשבים מאוד אמיצים סירבו להתראיין".
עריכה: ג'וני דוב
