יו"ר ארגון טרנסיות ישראל: "טרנסיות שבוחרות לעבוד בזנות, זה מתוך בחירה"
לינור אברג'יל נגד החוק שאוסר צריכת זנות: "החוק עצמו נמצא בצרפת ובאירלנד והוא כישלון ענק שם" • והוסיפה: "איפה חופש העיסוק?"
החוק נגד צריכת זנות עומד להיכנס לתוקף: ארגון 'טרנסיות ישראל' יוצא נגד חוק האוסר צריכת זנות ואשר ליו כל אדם אשר מתעסק בזנות או צורך שירותי זנות ידרש לשלם קנס בגובה 2,000 שקלים, וסכום כפול בעבירה חוזרת. יו"ר ארגון 'טרנסיות ישראל' לינור אברג'יל, התייחסה לחוק והביעה את עמדת המתנגדים של העובדים בתעשיית הזנות.
לינור אברג'יל סיפרה כי ארגון 'טרנסיות לישראל' הוא "התארגנות שקמה בעקבות החוק. אנחנו מתנגדות לחוק, איתנו מתנגדים עוד עמותות מהקהילה הגאה. ארגמן שהיא עמותה של עובדות מין, שקמה בעקבות חוק הפללת הלקוח" היא הוסיפה כי המתנגדים הם "זונות, חשפניות, יצאניות מסז'יסטיות, כל מה שיש, כולנו נגד החוק הזה". היא הסבירה כי החוק קיים בצרפת ואירלנד והוא "כישלון אדיר שם, הזנות לא עצרה פשוט עברה למדינה אחרת או בחדרי חדרים". מנגד ציינה כי יש מדינות בהן "זנות מוסכמת, כמו אוסטרליה או מדינות כמו הולנד, שאנשים שם משלמים מיסים על זנות והכול - זה צריך להיות יותר מיושב".
לדעתה, הממשלה למעשה באמצעות החוק "מעבירה את הסרסור מיד ליד, מסרסור פרטי למדינה שמסרסרת אותך, כי את צריכה לשלם על מעשי הזנות. הם מעבירים את הפשיעה מהאדם הפרטי, שבוחרת לעבוד ואני מדברת פה על בחירה, יש בחירה לעסוק מתוך החופש העבודה לעסוק במשהו שאני רוצה.היא רוצה למכור את גופה, איפה חופש העיסוק? זה החופש שלי לעשות בגופי מה שאני רוצה".
"מה זה לעבוד בזנות? לתת שירות", אמרה. היא התייחסה לקהילה הטרנסית, וטענה שזו "קהילה מאוד מודרת מהחברה, הרבה טרנסיות לא מתקבלות למעגל העבודה בגלל שהן טרנסיות. זנות הייתה אופציה לשינוי מין מהיר, לשלם לרופאים ולכלכל את עצמך בישראל באופן נורמלי. היום טרנסיות בישראל הן אובייקט מיני, הרבה טרנסיות בישראל הן לא לחתונה. אף אמא לא הייתה שמחה שהבן שלה יביא לה לארוחת שישי טרנסית כבת הזוג שלו, כשהיא רוצה נכדים. גברים גם מסתכלים על טרנסיות כאובייקט מיני וכשהן מבינות את זה, הן לא רוצות להיות רק הבובה המתנפחת של הגבר, הן רוצות שיהיה להם תועלת מכך. זה מתוך בחירה בעיסוק לכל דבר".
כמו כן, היא טענה כי "גם בחורה שעושה משק בית לבתים של עשירים מוכרת את הגוף שלה באיזה שהוא מקום", אך ג'ודי שלום ניר מוזס הדגישה כי "זה לא אותו דבר". לדברי אברג'יל, "כל אחת שתעשה מה שהיא רוצה בגופה שלה, כל עוד היא לא קטינה מתחת לגיל המותר, ואין עליה סחר שהביאו אותה מחו"ל כדי שתעבוד כאן בעל כורחה. מבחינתנו זה מבורך". לטעמה, מובילי החוק "לא הבינו מה הם עושים. הם היו מושפעים מהמטה למאבק בסחר לנשים שהמציאו להם מודל של נשים מדוכאות, אבל לא באמת שאלו את הזונות עצמן מה הן רוצות. החוק הזה הוא 'נעשה ונשמע'".
"שום תקציב לא עבר"
בהמשך, היא התייחסה לתוכנית השיקום שמציעה המדינה, והסבירה כי הוקמו "הוסטלים של דירות מעבר, בחורה שעושה 20-15 אלף שקל בחודש בזנות, תלך לגור בדירת חדר עם 4 מיטות קומתיים, עם עוד כמה טרנסיות אחרות? או נשים שממנות את הילדים, הרווחה תיקח להן את הילדים כי הן עובדות בזנות, והן יצטרכו לגור בהוסטל? אנחנו לא מדברים פה על נרקומניות, אלא על בנות שחלקן באוניברסיטאות, חלקן קנו בתים וחלקן חיות חיים נורמטיביים, פשוט עוסקות בזנות מבחירה חופשית שלהן".
90 מיליון שקל הועברו לטובת התוכנית.
"שום תקציב לא עבר, בואי נהיה ריאליים".
לא עבר?
"ברור שלא עבר".
אולי עדיף להעביר תקציבים, עבור הנשים שרוצות לצאת מהזנות?
"אנחנו בעד, מי שרוצה לצאת ממעגל הזנות אנחנו שם לתמוך בה, מי שקשה לה במעגל הזנות - אנחנו שם בשבילה. אבל, מי שלא רוצה, ומי שבוחרת בעבודה הזאת כעבודה שלה בלבד - אנחנו שם גם כדי לגבות אותן. זה המוטו של כל העמותות שיצאו נגד חוק הפללת הלקוח".
שיעבירו את הכספים.
"יהיה תקן לעוד 4 שרים חדשים ולא יהיה 90 מיליון לאכיפת הזונות. את מי זה מעניין? אנחנו נשים שלא מעניינות את המדינה ולא מעניינות אף אחד. העיקר לחוקק חוק מוסרי, על מי זה עובד? על חברי הכנסת שמקבלים שירות? אני לא רוצה להצביע על שמות".
יש סקופים?
"אנחנו סותמות את הפה. העניין של גבר שמקבל מתן שירותים? זה לא פוסח על אף אדם, מהצדיק ביותר לרשע ביותר".
עריכה: עופרי גליכמן
