קלמן ליבסקין ('מעריב', 'כאן 11') שפך אור על חשיפתו כי לכאורה התרחשו ניגודי עיניינים ברשות השופטת, על ידי השופט מני מזוז, והנשיאה אסתר חיות: "פרסמתי שורה של סיפורים לגבי העיסוק של השופטים בתיקים, שלפי הגיונו של האדם הסביר הם לא היו צריכים לדון בהם. בדיונים על אנשים שקרובים אליהם, אנשים שיקרים אליהם ואנשים שתרמו למוסדות שחשובים להם. במקרה של אסתר חיות היא ישבה בדיון בתיקים שבהם אחד מהצדדים היו חברות שבעלה מייצג אותן".
עוד הוסיף: "יש כמה סיבות שבגללן אני לא נורא מתרגש מהאירוע הזה. אחד כי גם בעבר הייתה רשימה כזו והשופטים פשוט דילגו עליה כשהיה להם נוח. החברות שבעלה של אסתר חיות מייצג הופיעו ברשימה הזו, היא פשוט עסקה בעניינן למרות זאת. הבעיה היותר גדולה היא אחרת. השופטים, בהרבה מאוד מקרים כשיש להם ניגוד עניינים, משוכנעים שאין להם ולכן גם לא מדווחים עליהם. כל הרשימה הזאת לא נכתבת על ידי גוף ניטרלי, אלא השופטים באים להנהלת בתי המשפט ומספרים מיוזמתם על מי נראה להם שיש בעיה לשבת בעניינם".
בסיום הראיון נזכר קלמן בסיפור שממחיש את הבעיה: "נעם פדרמן, שכולנו מכירים, קרא ידיעה קטנה ב'ידיעות אחרונות' לפני הרבה מאוד שנים. בידיעה סופר שהשופטת דליה דורנר נתפסה בכביש ירושלים-ת"א במהירות של יותר מ-120 קמ"ש, והשוטר שעצר אותה ראה במי מדובר וויתר לה. נעם פדרמן הלך למשטרה ודרש שיתנו לה דו"ח כפי שהיה מקבל בעצמו. במשטרה אמרו לו לעזוב, אז הוא הגיש עתירה לבג"צ, ובג"צ הכריח את המשטרה לתת לה דו"ח. יום יומיים אחר כך, אלוף הפיקוד הוציא צו הגבלה נגד נעם פדרמן – אז הוא הלך להגיש עתירה נגד אלוף הפיקוד, ופתאום מוצא בהרכב את דליה דורנר עם אהרן ברק שישב בראשו. אמר פדרמן לאהרן ברק שזה לא הגיוני, הרי מונחת על השולחן עתירה שלו נגדה. הנשיא ברק השיב 'אדון פדרמן, אתה ותיק פה בבניין הזה, אתה יודע שאנחנו מעל הדברים האלה'".
עריכה: רון שהין