קצינת שב"ס התלוננה נגד מפקד כלא איילון לשעבר שוהם יוסף וטענה כי הטריד אותה מינית ואנס אותה, אך על אף שיחידת להב 433 המליצה להעמיד אותו לדין ולהגיש נגדו כתב אישום, הפרקליטות החליטה להגיע להסדר מותנה עמו. לירן לוי, כתב המשטרה של 'וואלה', סיפר על המשמעות שמאחורי אותו הסדר מותנה.
בהמשך נ', הקצינה שהתלוננה, סיפרה על העוול שנעשה לה, ויצאה נגד פרקליטות המדינה ועו"ד מומי למברגר מהפרקליטות, בעקבות ההחלטה לפטר את יוסף מתפקידו אך לא להעניש אותו בצורה מחמירה.
תגובת הפרקליטות ועו"ד למברגר:
"לאחר בחינת התיק הגיעה הפרקליטות למסקנה שאין ראיות לביצוע עבירת מין, בשל הקושי להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי את יסוד ניצול המרות. בד בבד, נמצא כי התנהגות החשוד יכולה לבסס עבירה של הפרת אמונים. עם זאת, בפרקליטות סברו כי התיק נמצא מתאים להליך של הסדר מותנה לאור מכלול נסיבות העניין, בהן סיום העסקתו של החשוד בשב"ס וכן העובדה שבסופו של יום לא נמצאו ראיות לעבירות המין החמורות בהן נחקר.
הגורמים המטפלים בתיק, ובראשם פרקליט המחוז דאז נפגשו עם המתלוננת ועם עורכת דינה, כדי להציג בפניהן את הקשיים הראייתיים המשמעותיים בתיק, ואת השיקולים המושכים לכיוונו של עריכת הסדר מותנה. זאת, מתוך רצון לשמוע את המתלוננת ואת עמדתה, בטרם תתקבל החלטה סופית בתיק. בפגישה לא הופעל כל לחץ על המתלוננת להסכים להסדר המותנה והדבר מוכחש מכל וכל. ההיפך הוא הנכון.
במהלך הפגישה ניתנה למתלוננת אפשרות להביע את עמדתה בצורה חופשית ורחבה, והובהר כי הדברים יישקלו על ידי הפרקליטות. נדגיש, כי עמדת נפגעי העבירה אמנם נשקלת במסגרת ההחלטה הסופית על עריכת הסדר מותנה, אולם אין חובה לקבל את הסכמתם להסדר, ואף החוק אינו מאפשר להם להגיש ערר על החלטה לערוך הסדר, ולפיכך אף אין כל היגיון בהפעלת לחץ על נפגעי העבירה להסכים להסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה החשוד הודה בעובדות המגבשות עבירה של הפרת אמונים ונטל אחריות על מעשיו. ההסדר אף כלל פיצוי כספי ניכר למתלוננת, מכתב התנצלות מהחשוד וכן תכנית של שירות המבחן הכוללת עבודה לתועלת הציבור".