מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני: "סיפוח לא יתקבל בברכה אלא בסנקציות"
אל"מ (מיל') ד"ר שאול אריאלי נגד הסיפוח: "ישראל כלל לא ערוכה לנושא, לא בתחום הביטחוני, לא הכלכלי ולא המשפטי" • ונתן דוגמה שתמחיש מה יקרה
ה-1 ביולי, התאריך המיוחל של תחילת מהלך הסיפוח והחלת הריבונות עבר, ומאז נדמה כי לא היה מדובר אלא בהתראת שווא. רבים מרחבי העולם הביעו התנגדות למהלך, ביניהם ראש ממשלה בריטניה בוריס ג'ונסון, שאמר כי סיפוח מפר את החוק ושלא יכירו בו כמדינה, לדבריו: "כתומך ומעריץ של ישראל, אני מקווה מעומק לבי שהסיפוח לא ייצא אל הפועל. הוא מנוגד לאינטרסים ארוכי הטווח שלכם".
אל"מ (מיל') ד"ר שאול אריאלי, מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שוחח עם רוני דניאל ואלון בן דוד ב-103fm והסביר מדוע תוכנית הסיפוח תפגע בישראל אנושות: "כל מי שמדבר על הסיפוח במובן החיובי שלו, מתייחס רק לטווח הקצר שלו, למרות שגם בטווח הארוך אי אפשר לראות במהלך הזה שום תועלת. יש לנו את המודל של מזרח ירושלים, שימחיש לנו לאן ישראל תצעד בתהליך ארוך טווח של סיפוח שטחים בגדה, עד כדי התדרדרות של סיפוח שטחי A ו-B".
סיפוח לא יתקבל בברכה, אלא בסנקציות
אריאלי התייחס בהתנגדותו הנחרצת לסיפוח לסוגיית הסיפוח באזור מזרח ירושלים שהתקיימה לפני כשני עשורים: "לפני כ-25 שנה, ירושלים הייתה ממוקמת באשכול 6 במדד החברתי כלכלי שנקבע על ידי הלמ"ס. בהדרגה, על ידי הגירה מתמדת של האוכלוסייה החזקה יותר מתוך ירושלים וכניסה של אוכלוסייה חלשה יחד עם הריבוי הטבעי הגבוה של הערבים והחרדים, ירושלים בירת ישראל נמצאת היום בתחתית באשכול 2, מקבילה לרהט וליישובים אחרים. זה מה שאנו רוצים שיקרה למדינת ישראל? סיפוח לא יתקבל בברכה אלא בסנקציות, וידחוף דבר הכי חשוב למנתחלים ולמי שעובד מאחוריהם, זה לשים את היד על האדמות, זה רעיון הסיפוחאת ישראל לעמדת המצורעת שפינתה פעם דרום אפריקה".
כיצד תתקבל האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים המסופחים? ד"ר אריאלי השיב: "מבחינת האוכלוסייה הפלסטינית, לא אמורים להיכנס רבים לישראל למעט קהילות הרועים שנמצאות ביישובים לא מוסדרים. לכן כפי הנראה אם נגיע לדבר הזה, ישראל תדאג לגרש אותם מהשטחים הללו. הבעיה המרכזית היא שסיפוח של 30% יוצר לנו גבול עם פלסטין אם אפשר בכלל לקרוא לדבר הזה מדינה, של 1,800 קילומטר. זה פי שלושה יותר מאשר גבולות ישראל עם ירדן, סוריה, מצרים ולבנון. אתם מכירים היטב את המשמעויות ואת ההשלכות הצבאיות, כמה פלוגות ומפח"טים נצטרך להוסיף כדי לנהל את הדבר הבלתי אפשרי הזה. תחשבו כמה כוחות אמורים לעשות את זה, אין לצה"ל בכלל את הכוחות הללו. בנוסף, כדי ליצור הפרדה ביטחונית נצטרך לבנות גדר חדשה, מדובר רק בעניין הגדר בתוספת של 40-50 מיליארד שקל לבנייתה ותחזוקתה".
על האינטרסים הישראלים למהלך, סיפר ד"ר שאול אריאלי, מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני כי: "הדבר הכי חשוב למתנחלים ולמי שעומד מאחוריהם, הוא לשים את היד על האדמות, זה רעיון הסיפוח. באשר לשטח ישראלי, המשמעות מאוד ברורה, כל האחריות הביטחונית עוברת למשטרת ישראל. כל ההליכים שקשורים למקרקעין עוברים למנהל התכנון במשרד הפנים, זה כבר לא המנהל האזרחי".
בסוף דבריו, תקף אריאלי את התנהלות הממשלה בעניין, וביקר את היעדר המוכנות הישראלית לסיפוח: "ישראל כלל לא ערוכה לנושא הסיפוח, לא בתחום הביטחוני, הכלכלי, האזרחי או המשפטי. במידה ושמעתם את הדיון שהיה אתמול בוועדת ביקורת המדינה בכנסת, חלק מהאנשים בכלל לא מעורבים, וגורמים מרכזיים כמו משרד המשפטים לא שותף לעניין הזה. זהו תהליך ארוך מאוד ומורכב, ישראל במקסימום יכולה לצאת בהכרזה של רה"מ בנושא סיפוח שאין לה שום משקל ומשמעות מבחינה משפטית ומעשית. בפועל היא לא יכולה לעשות כלום כי היא לא נערכה לכך, לא צרכים, תשתיות וביטחון".
עריכה: מיכל קדוש
