מסע ההשפלה המעליב
דני דבורין מטיל ספק גדול באפשרות שרוני לוי נהנה בתקופה האחרונה לאמן את בית"ר • אולי הוא אפילו סובל • הטור של דני
אם ישנו דבר שקשה היה לי לראותו, זו התנהגותם של אוהדי בית"ר ירושלים, שחבטו במכוניתו של רוני לוי, עת ניסה לפלס את דרכו החוצה בתום אימון הקבוצה. הסיפור התרחש ביום שישי האחרון, וזכה מיידית לדיווחים בולטים באתרי הספורט השונים של התקשורת. התקרית פורסמה בגדול, כמעט בזמן אמת, מה שמעצים את מסע ההשפלה שעבר לוי.
כנראה שיהיה נאיבי מצידי לומר לאותם אוהדים שישנה דרך אחרת להביע את מחאתם. אבל בדיוק כפי שישנם כאלה המצפצפים בראש חוצות על ההוראה לעטות מסכה על הפנים, במאבק נגד הקורונה, ישנם אוהדי כדורגל הבוחרים להכות על מכוניתו של המאמן. איך אומרים: איש הישר בעיניו יעשה.
ספק בעיני אם בתקופה האחרונה נהנה רוני לוי מאימון הקבוצה. אולי הוא אפילו סובל. למעשה זה שנים רבות שמאמני כדורגל סובלים בשקט ומשלימים עם המציאות הקיימת. האמת היא שמאז ומעולם מאמן היה הכתובת לאי-הצלחה, או לכישלון, כפי שהוא הכתובת הראשית להצלחות. לפיכך, לא פעם הגדרתי את חיי המאמן כחיי כלב. אחרי התמונה שראיתי ביום שישי, ולאחר שקראתי את הדיווחים הנלווים, אני משוכנע שזו ההגדרה הנכונה. פשוט, חיי כלב.
בעניין אחר: בסוף השבוע הגיע רונאלדו ל-25 שערים העונה במדיה של יובנטוס, ובכך השווה שיא בן 59 שנים שבו החזיק כוכב העבר של הקבוצה, עומר סיבורי. זהו אותו סיבורי שב-1961 הבקיע 4 שערים בניצחונה של נבחרת איטליה, 0:6 על נבחרת ישראל. אז הוא גם נבחר לכדורגלן השנה באירופה.
