"אנחנו רואים עלייה במספר החולים הקשים"
פרופ' גליה רהב (ביה"ח שיבא): "הווירוס הזה כל כך מתעתע, כל יום אני לומדת משהו חדש עליו, כל מיני מקרים שאני לא מאמינה לראות"
פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, שוחחה עם אראל סג"ל ואבי יששכרוף ב-103fm על ההתפרצות המחודשת של נגיף קורונה בישראל. רהב התייחסה לפרסום של חיים ריבלין, לפיו בתי החולים שינוי בימים האחרונים את הגדרות החולים הקשים בהתאם להגדרות ארגון הבריאות העולמי, ולטענות כי זו הסיבה המרכזית לעלייה בנתוני התחלואה.
פרופ' גליה רהב הסבירה כי קיימת הגדרה עולמית אחידה לחולי קורונה עוד מראשית התפרצות המגפה וכי היא לא השתנתה, "זה לא משהו חדש, בשיבא בתחילת המגפה, בתחילת מרץ - כך הגדרנו את החולים". אז מה השתנה? לדבריה, "הרופאים בשטח לא כל כך השתמשו בהגדרות האלה. כשאני עברתי על המקרים בשיבא שלנו, היה המון חוסר התאמה בין ההגדרה הנכונה למה שהגדירו בשטח, לחומרה. הגדירו אותם קל כשהם למעשה קשים". היא הסבירה כי אירעו מקרים בהם חולה הגיע לחדר המיון כשהוא נראה במצב לא קשה, הרופא בדק את מתח החמצן בדם ולמרות שראה כי זה נמוך "הוא לא משנה את ההגדרה שלו ומשאיר לפי דעתו חולה קל, וזה לא נכון - זה חולה קשה. ברור שההגדרות לא נכונות".
היא המשיכה והסבירה כי יש עוד הגדרות אך "הדבר הכי נפוץ זה באמת הקטע של הסטורציה. מספר הנשימות זה פחות בעיה כי אם חולה נושם 30 נשימות לדקה שזה מראה שהוא קשה, בד"כ הוא נראה גם חולה. אבל הסטורציה זה באמת הדבר העיקרי". היא סיפרה כי מאז פרצה המגפה הרופאים בישראל למדו רבות הן מהניסיון האירופי והן מהניסיון הישראלי, "אפשר להנשים בהנשמה לא חודרנית, כן כדאי לחכות עם הנשמה חודרנית כמה שיותר. להשכיב על הבטן וגם אצל חולים לא מונשמים. צריך לתת לחולים תרופות נגד קרישת דם כי יש הרבה קרישים. לתת תרופות נגד דלקת כדוגמת הסטרואידים שדובר על זה. לתת תרופה בשם 'רמדיסיביר'. אנחנו נותנים אותה הרבה יותר אבל בקרוב לצערי כנראה אי אפשר יהיה לקבל את התרופה".
כמו כן, פרופ' רהב הסבירה כי הסיבה שבקרוב ככל הנראה לא תוכל לטפל בחולי הקורונה בישראל בעזרת התרופה היא כיוון שהאמריקנים "רוצים אותה לעצמם. זה לא תרופה שמרפאת את החולים ב-100% אבל כן יש אינדיקציה לקיצור משך המחלה. לי אישית יש ניסיון טוב בטיפול בחולים האלה, על אף שזה משפט מאוד לא מדעי, אבל מה לעשות אנחנו נמצאים בתקופה כזאת". לדבריה, הטענה ששינוי ההגדרות הוא שהוביל לעליה בנתוני התחלואה שגוי, שכן "הדבר הזה הוא די חדש, זה ב-2 ליולי רק באמת הפניתי את זה למשרד הבריאות, לבקש שבכול בתי החולים ישתמשו בנוהל הזה ובאמת ידווחו נכון על מספר החולים - הדבר הזה עוד לא קרה בשטח. אנחנו רואים את החולים האלה גם בלי ההגדרות. אנחנו רואים את העלייה בחולים הקשים".
מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא התייחסה לניהול המאבק בגל הראשון וציינה כי "באמת הצלחנו באמת למספר נמוך מאוד של מתים, 35 מתים למיליון זה באמת נורא נמוך". כמו כן, הודתה כי על אף שלדעתה "למדנו הרבה, אנחנו עדיין לא יודעים מספיק. אני חושבת שזה לא אשמתנו, זה אשמת הווירוס כי באמת הוא כל כך מתעתע. אני כל יום, באמת אני לא מגזימה, כל יום אני לומדת משהו חדש על הווירוס הזה. כל מיני מקרים שאני לא מאמינה שאני רואה מקרים כאלה. אני לא יכולה להגיד שהווירוס משתנה, אולי כן, אבל אני עוד לא יודעת את זה. זה נכון שיש מוטציה, לא חדשה אגב, שמדווחים עליה אבל היא נמצאת בארץ מהחולה הראשון בערך שהגיע לפה".
ומה העתיד צופה לנו? האם מערכת הבריאות לקראת קריסה? פרופ' רהב הביעה את דעתה על הנושא, ואמרה: "אני לא יודעת אבל אני חושבת שאנחנו מוכרחים להתכונן לזה. ככל שיש יותר מטופלים בשטח, ככל שיש יותר חולים, ברור שמספר המתים יעלה אז אנחנו לא יודעים. כמובן שאני בלחץ כי אם יהיו לנו יותר חולים יהיו יותר מתים. אנחנו יודעים שאצל החולים הקשים זה מתפתח אפילו חודש אחרי. על מנת שלא נגיע למקום הזה אנחנו חייבים באמת להתארגן ולעשות הכול כי כשמגיעים למקום הזה - באמת אין חזור".
עריכה: עופרי גליכמן
