"במקום לעשות תחקיר, עשו מסיבת ניצחון"
אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, קרא להקים ועדת חקירה שתחקור את ההתנהלות במשבר קורונה: "בזבזנו חודשיים"
אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, שוחח עם ינון מגל ובן כספית ב-103fm על משבר קורונה, על ה'מחדל לאומי' לדבריו וקרא להקים ועדת חקירה. בהמשך, ידלין התייחס לפיצוצים העלומים באיראן והקשר למשבר הקורונה.
עמוס ילדין צייץ אתמול (ג') את הדברים הבאים: 'כשלונה של ממשלת ישראל בטיפולה במשבר הקורונה הולך ומתברר בכל יום, למימדים של מחדל לאומי. במאי המלצנו ב INSS על תחקיר ללימוד לקחים, עכשו כבר נדרשת ועדת חקירה ממלכתית'. ידלין הסביר כי מתייחסים למשבר הקורונה כמשבר בריאותי, בעוד שיש "נושא הרבה יותר כבד שנקרא הכלכלה של ישראל והחברה של ישראל. זה מרתון, זה יהיה פה עד שתהיה תרופה או חיסון, שנה או שנתיים" וקרא למקבלי ההחלטות להיערך בהתאם על מנת "לכופף את גרף התחלואה, ויש גרף אחר שחייבים להציל מצלילה וזה הכלכלה. עוד גרף חשוב כשמנהלים מערכה באי ודאות ובהרבה מאוד מדדים, זה גרף הלמידה, ועל זה צייצתי".
ידלין טען כי למדינת ישראל היו חודשיים לעשות תחקיר, "במקום תחקיר עשו מסיבת ניצחון ושלחו אותנו לעשות חיים. אבל היו הרבה מאוד שגיאות גם בגל הראשון - אנשים שהורשו להגיע מניו יורק עם מחלה, מה שקרה בבתי אבות, העובדה שיש 27 אחיות עם נייר ועיפרון שעוקבות אחרי שרשרת ההדבקה. ככה לא עוצרים את זה במדינת ההייטק, היינו צריכים לעשות תחקיר על העובדה שבעצם לא ניהלו את הקורונה, לא עם מטה כללי שיכין את כל הדיונים ולא שאחרי שהתקבלה החלטה - לא היה מנגנון ביצוע. היו לנו חודשיים לבנות את המערך הזה ובזבזנו אותם, התחלנו את הקרב מחדש אחרי שניצחנו בגל הראשון".
הוא השווה זאת ללחימה באויב ללא מודיען, תכנית מבצעית, תוכנית אסטרטגית ותכנון מדויק לפרטי פרטי. לדבריו, הטיפול בקורונה "נעשה בין 2 אנשים ואתם יודעים טוב מאוד מי הם, האחד התפטר והשני עוד לא. אחרי שמחליטים - אין מנגנון ביצוע, לא יורדות פקודות וקראנו את התחקיר ב'ידיעות אחרונות', ראינו איך היו אנשים מאוד טובים שרצו לעשות את המנגנון ולא נתנו להם. זה בדיוק המשבר הלאומי שקורה לנו, שמסיבות פוליטיות לא מתמנה, לא מי שצריך להכין את כל האינטגרציה של המערכה המאוד מסובכת הזאת, היא מאוד מסובכת, ואין את המנגנון שיבצע".
לדעתו, משרד הביטחון הוא גוף שיכול להיערך בצורה טובה למאבק בנגיף, "בסוף האנשים הטובים ביותר שלנו נמצאים במערכת הזאת, המערכת יודעת היטב לתפעל אופרציות גדולות. אנשים טובים שיודעים לתכנן, לבצע, לפרטי פרטים, יש להם יכולת לעבד נתונים. מערכת הביטחון נראית לי מועמדת מספר 1, אבל מישהו שידע לתכלל גם את הנושא הבריאותי וגם הכלכלי". בשבוע שעבר הצהיר שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין (הליכוד) כי ימנה פרויקטור לתכלול נושא הקורונה, אך הבר טרם התממש. ידלין אמר כי לדעתו "הפרויקטור צריך להיות ממישהו ממערכת הביטחון שיודע להפעיל אותה, אבל צריך לקבל סמכויות גם בנושא הבריאות והכלכלה".
כמו כן, הוא התייחס לתוכנית הכלכלית שהציגו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ והודה כי הוא מקווה שהפעם "יצליחו להעביר את הכסף למי שבאמת נכון שיקבל אותו. אבל זה טקטיקה לטווח הקצר, מי עוסק ב-2021? איך יוצאים מהמשבר הזה? הסבה מקצועית נכונה, פרויקטים שזה ההזדמנות לקדם, תשתית, הייטק, תעשייה ביטחונית. לא נוכל לנצח לשלם צ'קים, ועוד יותר לקחת חוב שיהיה על הדורות הבאים או יהרוס לנו בכלל את הכלכלה ויכניס אותנו לאינפלציה מאוד קשה, כמו שהיה אחרי מלחמת יום הכיפורים. גם את זה צריך לתכנן קדימה ואי אפשר שטווח התכנון הוא החדשות אתמול".
"הסכם הגרעין הוא לטובת האיראנים"
בהמשך, הוא התייחס לדיווחים הרבים לאחרונה על פיצוצים באיראן, הוא הסביר כי איראן היא מדינה גדולה, בה "התחזוקה במפעלים ובגז ובכימיה היא לא הכי טובה בעולם, הסנקציות פוגעות עוד יותר בחלקי החילוף, וקורות באיראן הרבה תאונות. מישהו עכשיו מסתכל על כל תאונה ומחבר אותה כנראה גם למבצעים שבוצעו והם לא תאונות, ולכן זה נראה כמו מסע גדול. אני חושב שהרוב לא שייך למה שאתם הייתם רוצים לדבר עליו".
לדעתו, כשליש מהפיצוצים בלבד קשורים למבצעים כאלו ואחרים, "אין ספק שיש לאיראן אויבים, יש לאיראן כאלה שמאוד לא מרוצים מהעובדה שהאיראנים בעצם מתקדמים בתכניתם הגרעינית. אולי הם חושבים שיש פה חלון הזדמנויות שיכול להיסגר בנובמבר, בשלישי בנובמבר, אולי ב-20 בינואר 2021 שייכנס נשיא אחר לבית הלבן. זה לא ודאי, אבל יש לזה הסתברות גבוהה ונכון לעשות דברים, מבצעים, שאחרי זה יהיה מאוד קשה לעשות".
לדעתו, "הדבר המשמעותי ביותר קרה בנתנז. היה שם פיצוץ מאוד משמעותי, ברכיב מאוד חשוב של תוכנית הגרעין. רכיב שבו האיראנים מפרים את ההסכם ומייצרים צנטריפוגות מתקדמות שיעזרו להם לצמצם את הטווח לפצצה, וזה בדיוק הדאגה של ארצות הברית, של ישראל, של סעודיה. הצנטריפוגות המתקדמות שכנראה נפגעו יכולות לעשות את זה הרבה יותר מהר". כמו כן, ידלין סבור כי האיראנים "מאוד רוצים לחזור להסכם הגרעין, הסכם הגרעין הוא לא שואה שניה כמו שאמרת ראש ממשלתנו, הוא לא ראוי לפרס נובל שני כמו שחשבו בממשל אובמה. הוא הסכם שבשנים הראשונות בסך הכול החזיר את האירנים אחורה, גלגל לאחור ותקע אותם שם. אבל ההסכם הזה בטווח האורך הוא לטובת האיראנים".
הוא התריע מפני המשברים הדמרטיים בפניהם ניצבת כיום ישראל. "אחד זה איראן, וזה לא רק גרעין, זה איראן בסוריה. השני זה הקורונה. לכן מאוד הופתעתי שרה"מ התעסק עם סיפוח, שבעיני הוא לא הזדמנות היסטורית - הוא תקלה היסטורית, גם כן בגלל שבעוד 5 חודשים הסיפוח הזה יגולגל לאחור. זה לא שרה"מ מחליט ועכשיו הקדוש ברוך הוא מוריד קיר ברזל ואלה גבולות ישראל מעתה ועד עולם. גבולות ישראל צריכים לגיטימציה לאומית, אחרת אין להם שום משמעות. יש לי הרגשה שזה עוד לא ירד לגמרי מסדר היום, ואני מאוד מציע שרה"מ יתעסק עם איראן. זה מאוד חשוב".
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי הסביר כי אם אכן ישראל קשורה לפיצוצים המסתוריים באיראן, מבצע מסוג זה "דורש המון דיונים כי צריך להכין אותו ולראות שהוא יצליח. רה"מ לא רוצה שתהיה לו פרשת עסק ביש, הוא מאוד נכנס לפרטים במבצע כל כך רגיש שיכול להביא עלינו גם תגובה. הרצון של האיראנים לנקום, להרתיע, לכן זה מחייב הרבה מאוד דיונים עם צה"ל, עם המוסד, עם המועצה לביטחון לאומי. רה"מ, אם הוא עובד על פי הספר, על פי מה שנהוג במדינת ישראל, משקיע בזה הרבה מאוד שעות. אחרי זה צריך להחליט ולעשות הערכת מצב".
ינון מגל תהה האם לדעתו הטיפול באיראן הוא שפגע בניהולו של נתניהו במשבר הקורונה, על כך השיב ידלין: "לא, הוא חמק לו בפוליטיקה".
עריכה: עופרי גליכמן
