"יש אלטרנטיבה לסגר מלא"
פרופ' ערן סגל (מכון ויצמן) התייחס לסגר הצפוי בשל הקורונה: "ההגבלות שהוטלו עד כה עשויות לעזור בלמתן את הנדבקים ותוך כדי לשמור על פתיחת המשק"
פרופ' ערן סגל (מכון ויצמן) שוחח עם בן כספית וינון מגל ב-103fm על נתוני התחלואה המדאיגים, הוא התייחס באופטימיות זהירה לאפשרות שמדינת ישראל תוכל להימנע מסגר כללי בעקבות ההגבלות שננקטו בשבוע האחרונות. כמו כן, הוא טען כי ישנה חלופה להטלת סגר כללי, ופירט מדוע היא מהווה פתרון יעיל ונכון, בעל סיכון נמוך, למיגור התפשטות הנגיף.
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ציין כי כיום (א') "אנחנו עומדים על סדר גודל של 1,700-1,600 ביום. אנחנו רואים עליה בחולים קשים, המספרים האלה גבוהים ומדאיגים. צריך לראות שבשבוע שעבר ננקטו עוד הגבלות של התקהלות וצריך להבין שכול פעולה שנוקטים, לוקח שבוע עד שבועיים עד שאנחנו רואים את ההשפעה שלה, לכן חשיבה ישר על הפעולות הבאות היא בעיתית". הוא הוסיף בזהירות כי בימים האחרונים "אנחנו רואים אולי מגמה של האטה בקצב העלייה של החולים הקשים. לכן, דבר ראשון אני חושב שצריך להמתין ולראות את הנתונים".
הוא הסביר כי עד לא מזמן מספר החולים הקשים היה במגמת עליה ברורה, המספר הכפיל את עצמו בכל 7 ימים, והודה כי "זה כמובן תרחיש מפחיד, כי אתה עושה את המכפלות קדימה ועלול להגיע לקריסת מערכת הבריאות. אלא שבימים האחרונים גם הציבור נזהר, גם בשבוע שעבר הממשלה הגבילה הגבלות נוספות של התקהלויות, ואנחנו אולי מתחילים לראות את ההשפעה שלהם. אנחנו רואים האטה מסוימת בקצב החולים הקשים לכן כרגע הייתי ממתין. לצד זה, במידה והמספרים ימשיכו לעלות יש לחשוב על הצעדים הבאים. פה אני רוצה לומר, הצעדים שכרגע נשקלים כמו סגרים בסופי השבוע ובלילות, והגבלות נוספות, למעשה אין לנו נתונים כדי לדעת האם צעדים מהסוג הזה יכולים, יעבדו או לא יעבדו? ואם כן באיזו מידה?"
לכן פרופ' סגל הציע אלטרנטיבה לסגר מלא, אשר מורכבת מ-2 חלקים. "הראשון, לבודד ככל שניתן את האוכלוסייה בקבוצת סיכון וגילאים מבוגרים. 80% מהחולים שהופכים לקשה הם מעל גיל 60. זה לא מספיק כמובן, לצד זה אתה ממשיך במצב הנוכחי, כלומר בגדול כל המשק פתוח למעט זה שיש הגבלות התקהלות, שכמובן לא מאפשר אירועים גדולים והופעות גדולות אבל כן מאפשר פעילות כלכלית מרבית. היתרון, לדעתי, במהלך כזה זה שבאופן מיידי זה מסיר את הסכנה של קריסת מערכת הבריאות שכולנו מדברים עליה, ואז גם מחיר הטעות קטן. אם אנחנו טועים וההגבלות האחרונות לא מספיקות כדי להוריד את מספר החולים, אז אפשר ללכת לצעדים נוספים".
לטעמו, "ההגבלות שהוטלו כרגע עשויות לעזור כדי להוריד יותר לאט מאשר סגר כללי. האוכלוסיות בקבוצת סיכון וזה עולה מאוד חזק מהנתונים, הם גם ככה כבר בסוג של חצי סגר באופן וולונטרי. חלקם של האנשים מעל גיל 60 בנדבקים הוא 10%, חלקם באוכלוסייה 15%. אחוז המאומתים היומי דומה לשיא בגל הראשון בעוד אצל הצעירים זה כמעט פי 3 מהגל הראשון. האוכלוסייה גם ככה בסוג של בידוד, ופתרון כזה הוא עדיף בהרבה מסגר כללי, בייחוד מהתצורות שמדברים עליהן כרגע, שאנחנו לא יודעים מה תהיה מידת האפקטיביות שלהם. אנחנו יודעים שסגר זה שבועיים-שלושה של הדבקות בבית כמו שהיה בגל הראשון".
"להגביל ריכוז של אנשים"
לאחרונה החלו שמועות על כך שהנגיף נחלש, אך פרופ' סגל הדגיש: "אין עדות כרגע לזה שהנגיף נחלש. אם אנחנו מסתכלים על אחוז האנשים מקרב קבוצות הסיכון שבסופו של דבר הופכים לחולים קשה, האחוז נותר דומה מאוד, דומה עד כדי זהה לגל הראשון. השינוי נובע משינוי בסוג האוכלוסייה שכרגע נדבק, כי אנחנו רואים שכרגע לעומת הגל הראשון יש יותר הדבקה אצל צעירים, והם פחות הופכים לחולים קשים. אם בגל הראשון ראינו ש-3% מהנדבקים הפכו לקשה עכשיו זה 2%".
הוא הסביר כי עיקר הדאגה היא לא מהמצב הנוכחי, "אנחנו יודעים לטפל בכמות החולים הקשים שנובעת מכמות החולים שאנחנו מאתרים בימים אלה. הסכנה היא שאנחנו מדברים על התפשטות, ואם אתה לא עוצר אותה בזמן והיא בורחת לך, ובגל השני היא ברחה לנו, אתה עשוי להגיע לעומס גדול מדי על מערכת הבריאות". ינון מגל תהה האם לדעתו נכון יהיה להשאיר את החופים, המסעדות ובתי הספר פתוחים. הפרופסור ממכון ויצמן הודה: "כרגע אין לנו לצערי כי לא אספנו נתונים טובים, סטטיסטיקה טובה. לכן החלטות לסגור פעילות מסוג כזה או אחר לא מבוססות על נתונים. הדבר ההגיוני היחיד לעשות הוא להגביל ריכוז של אנשים, כמות של אנשים. אנחנו יודעים שבמקומות סגורים יש הרבה יותר הדבקות ממקומות פתוחים".
לסיום, אמר פרופ' סגל: "כרגע הייתי ממתין כמה ימים כדי לראות את ההתפתחות וההשפעות של התרחישים האחרונים, ואם נזדקק לצעד הבא אני חושב שיש אפשרות לעשות צעד, מבלי להטיל סגרים כלליים. אפשר לפתוח את מרבית הפעילות במשק תוך בידוד מלא של אוכלוסייה בסיכון, אוכלוסייה מבוגרת, ופתיחת משק תחת הגבלות עד שהמספרים ירדו. המחיר של הטעות במקרה הזה קטן כי אנחנו מורידים מסדר היום את הסכנה של קריסת מערכת הבריאות".
הוא הדגיש: "הסכנה היא אמתית אבל כמובן תלויה מאוד בפעולות שנעשה. התקדמות מערכית היא התקדמות מאוד מהירה ויכולה להיות כזו שלא נוכל לטפל בכמות החולים הקשים שיצטברו פה. חייבם להוריד את המספרים".
עריכה: עופרי גליכמן
