ראש הממשלה החליפי, רא"ל (מיל'), ושר הביטחון בני גנץ שוחח עם חברי הקבינט אלון בן דוד ויואב לימור על ט' באב, השסע בעם, המחאות, ההפגנות והמתיחות בצפון בצל משבר הקורונה.
היום (ה') מציינת ישראל את ט' באב, ויו"ר כחול לבן בני גנץ הציע בתחילת דבריו להתמקד במהות של היום. "אני מציע בבוקר הזה לנסות לחשוב איך אנחנו ביחד מורידים את מפלס האלימות. בעיני זה מטורף מה שקורה כרגע. אני אינני אדם דתי במובן ההלכתי של המילה, אבל אני כן מציע שט' באב על מה שהוא מסמל, לא במובן ההלכתי אלא לאומי, זה יום של חשבון נפש, חברתי, פנימי, שאנחנו צריכים לקיים אותו. אם כל אחד עוסק ביום הזה באצבע שבולטת להאשים את האחר - אז זה חבל".
אלון בן דוד תהה האם הוא סבור שהאלימות אליה הוא מתייחס, המתבטאת בהפגנות המחאה, מגיעה משני הצדדים. על כך השיב ח"כ גנץ: "לצערי כן, אני לא חושב שזה באותה עוצמה, שכיחות ובאותו אורך היסטורי". לדעתו, אנשים "עוסקים קצת יותר ומזהים את עצמם על בסיס 'נגד מה הם' ולא על בסיס 'בעד מה הם', זה יוצר איזה שהוא דחף יותר רדיקלי ואתה מתחיל לראות יותר ויותר היבטים קשים בשני הצדדים".
בן דוד ציין בפניו כי הוא עצמו השתמש במונח 'אנרכיסטים' ותהה האם הוא התכוון בכך לאמיר השכל. רה"מ החליפי השיב: "אני מאוד מעריך את האיש, המחשבות שלו, ההיסטוריה האישית שלו, מעשי ההווה שלו והעובדה שהוא קם בבוקר ונאבק עבור מה שהוא מזהה, אני חייב להודות במידה לא קטנה של צדק, איך צריכים להיראות פניה של החברה הישראלית. אבל במקומות בהם אני רואה שבסופו של דבר ממחאה חשובה, מתחילים לשרוף, לנפץ, להעיף זכוכיות , כל מיני דברים כאלה. אני לא יודע מי האנשים אבל אני רואה בעיניים את הדבר הזה. מישהו הולך ברחוב, תופס אבן ומפוצץ קיר של בנק, זה מבחינתי אנרכיסט. מה, בדקתי את תעודת הזהות ולאיזה מפלגה הוא הצביע? לא".
שר הביטחון הדגיש: "אלה תופעות שאני לא מוכן לקבל אותן. כל מי שרוצה להפגין נגדי מוזמן להפגין נגדי, ולצעוק, ולמחות ולשאת שלטים, כל מה שאפשר לעשות מבחינת החוק. זכות ההפגנה, חופש המחאה וזכות הביטוי זה ערך מקודש בדמוקרטיה הישראלית, ואני אגן על זכותם של אנשים להפגין נגדי. אני פשוט לא מוכן לאלימות משום צד. לא סכין, לא מקל, לא אבן, שום דבר מהמעשים האלה אני לא מוכן לקבל, נקודה. בלי שום פשרות. בעת הזאת חברים, חייבים לעצור את גל האלימות".
כאשר חברי הקבינט טענו בפניו כי הוא מייצר דה-לגיטימציה למחאה לגיטימית, כאשר הוא מכנה את המפגינים 'אנרכיסטים, ח"כ גנץ הבהיר: "אני אומר לכל הציבור, כיו"ר כחול לבן, שר הביטחון ורה"מ החליפי. אני לא שולל את הלגיטימציה, ההפגנה היא בסדר, המחאה היא בסדר, אין שום חוסר לגיטימציה. רק דבר אחד אני מבקש, להקפיד על החוק, לא לנהוג באלימות וככל הניתן, וזה קשה בהפגנות, לנסות לשמור על מרחק,. והוסיף: "בשום פנים ואופן אין לאף אחד הצדקה לנהוג באלימות כלפי אף אחד, נקודה, זה הכול".
יואב לימור תהה מהי עמדתו בנושא השר לביטחון פנים אמיר אוחנה שדחק במשטרה לנקוט ביד קשה יותר כלפי המפגינים. רה"מ החליפי השיב: "אני לא מכיר את הדחיקה שלו בעניין הזה, שוחחתי איתו אתמול על הנושא הזה שצריך למצוא את האנשים שנהגו באלימות באותה הפגנה שצולמה. אני מגבה את המשטרה, אני מגבה את שמירת החוק בהקשר הזה. לא בלרמוס את המפגינים, להפעיל את מינימום העוצמה הנדרשת כדי לשמור את ההפגנות על פי חוק, זה הכול, לא מעבר לעניין הזה. אני חושב שאם אנחנו לא רוצים לשנות את השיטה הדמוקרטית במדינת ישראל, המחאות הן כלי מאוד חשוב".
בהמשך, שר הביטחון התייחס למתיחות הגבוהה בגבול הצפון מול חיזבאללה, וציין כי גם הבוקר (ה') "הדריכות נמשכת. צה"ל הגיע ערוך, נותר ערוך, יוותר ערוך ומוכן. מעבר לקו הגבול מונחת מדינת לבנון, ואם יפגעו בנו יישאו 2 גופים באחריות לפגיעה הזו. מי שינסה לפגוע בנו, אני לא מתכוון לפקשש את ההזדמנות הזאת אם מישהו יכפה אותי אליה. אם יפגעו במדינת ישראל אנחנו נגיב בעוצמה שאנחנו חושבים שצריך והיא תהיה קשה".
יואב לימור תהה מדוע החוליה שחדרה לשטח ישראל לא נהרגה מירי צה"ל, מדוע נדמה שישראל מורתעת מחיזבאללה, למרות שיחסי הכוחות ברורים לכל. על כך השיב שר הביטחון: "חשבנו שצריך לשבש את הפיגוע, זה מה שעשינו. להרוג אנשים זה לא משהו שאנחנו לא יודעים לעשות, לא עשינו אותו, או לא נעשה אותו. אבל אנחנו מסתכלים כרגע על היעדים האסטרטגיים שלנו במערכה בצפון, ואנחנו משתדלים להישאר מחוברים ליעד האסטרטגי של דחיקת האירנים ככל שניתן ומניעת התבססותם. אנחנו מסתכלים על פגיעה במערכות נשק מתקדמות ורוצים להישאר דבקים לאסטרטגיה. לא לתת לאירועים טקטיים, חשובים ככל שיהיו, לגרור אותנו למקומות אחרים".
השאלה שמעסיקה את אזרחי ישראל, מימין ומשאל, היא - האם מדינת ישראל תצא לבחירות נוספות בקרוב על רקע אי ההסכמה על התקציב? גנץ הודה: "אני מקווה שאנחנו לא קרובים לבחירות ואני חושב שמדינת ישראל צריכה להתמקד במאבק בקורונה בהיבט הרפואי וגם בהיבטים הכלכליים והחברתיים שנגזרו; ובהיבטים החברתיים שאינם קשורים, בחירות זה דבר לא טוב". והסביר כי תקציב דו שנתי "זה רחוק מלתאר את המציאות שאנחנו הולכים אליה. בסך הכול 5 רבעונים. שמעתם את כל חוות הדעת של בכירי הכלכלנים במדינה, אני חושב שלהתעסק בתקציב שנקרא לו חד שנתי, זה לעשות את ספירת ההוצאות אחורה ואפס השפעות קדימה".
לטעמו, "אנחנו חייבים מרכיבים ארוכי טווח ולכן צריך לעשות תוכנית ל-2021, 5 רבעונים של יציבות כלכלית ככל שניתן בתנאים האלה, באי הוודאות שאנחנו חיים בתוכם. דווקא בגלל זה המדיניות חייבת להיות יחסית יציבה ונמשיך לעמוד על דעתנו בעניין הזה".
והוסיף לסיום: "חברים, אנחנו מדינה אחת, עם חברה אחת, בואו נתעקש על ה'ביחד' ונקטין טיפה את המפריד. שיהיה לנו יום מועיל".
עריכה: עופרי גליכמן