"ההגבלות לא מספיק עוזרות": גמזו בריאיון מיוחד
פרויקטור הקורונה הדגיש עם זאת: "משתדל לא להגיע לסגר" • לשאלת גולן וענת אם יתפטר אם לא יקבלו את עמדותיו, השיב: "בהחלטות מהותיות? בהחלט כן"
נגיף קורונה ממשיך להתפשט ברחבי המדינה, ונתוני התחלואה מדאיגים מאוד. מספר המתים ממשיך לעלות, ובתי החולים החלו להתריע מפני אי ספיקה של המערכת. פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm על ניהול משבר הקורונה.
הממונה על הטיפול בקורונה, פרופ' רוני גמזו, התייחס לאזהרות של בתי החולים כי הם עומדים בפני אי ספיקה. הוא אמר כי הנושא מדאיג אותו, וכי יש צורך "כל הזמן לעקוב אחריו. ברור שאנחנו עדיין לא באי ספיקה של המערכת. אני נפגשתי עם מנהלי בתי החולים לפני יומיים, וקיבלתי מהם חיזוק דווקא על כל המצב שלהם. צריך יותר לשים לב לחולים ה'סופר' קשים, אותם חולים שנמצאים בטיפול נמרץ וצריכים 'אקמו'. אבל מבחינת כלל החולים הקשים והמונשמים, יש עדיין יכולת קליטה, והחשיבות היא גם בוויסות בין בתי החולים באזורים השונים בארץ".
בגל הראשון, אוכלוסיית הסיכון המרכזית הייתה הקשישים. בגל הזה, כך מסביר פרופ' גמזו, אנחנו רואים תמונה אחרת. "הגל הזה מתאפיין ביותר צעירים וגם מתוך הקשים אנחנו רואים יותר גילאים צעירים, דבר שהופך את הטיפול לפעמים דווקא ליותר מורכב. כי אתה צריך לעיתים להשתמש בטכנולוגיות, במצבים שכאלו זמן הטיפול לפעמים מתארך, אנחנו רואים את זה. אבל צריך לזכור, רוב החולים הקשים במיוחד הקשים הצעירים - מחלימים מגיעים למצב קל. הטיפול בארץ בהקשר הזה הוא בין הטובים בעולם, אם לא הטוב ביותר".
לאחרונה, ראש הממשלה החל לשקול את האפשרות של הטלת סגר כללי, בעוד פרויקטור הקורונה מזוהה עם 'גישת הרמזור' המקלה יותר. הוא ביקש להבהיר כי "כל הסיפור על הבדל בין הגישה שלי לגישה של המל"ל ורה"מ הוא באמת לא נכון. כולנו רוצים להקטין את התחלואה, כולנו מודאגים. הקטנו את התחלואה במעט, שבוע אחר שבוע במעט - אנחנו לא מרוצים מזה. זה עדיין מספרים שבסופו של דבר מתורגמים לחולים בתוך בתי החולים, ולתחושה של האטה, חרדה, גם בציבור. אף אחד לא רוצה סגר. המילה הזאת הפכה להיות מילה מאוד קשה ומפחידה. אנחנו רוצים ריסון המגעים שיוצרים הידבקות על ידי הקפדה על מסכה, ריחוק פיזי וכיו"ב".
הוא הסביר כי חלק מריסון המגעים הן ההגבלות, "ההגבלות שאנחנו עושים כרגע בתוך מבנה ומחוץ למבנה לא מספיק עוזרות לנו בהקטנת התחלואה. אפשר לראות את זה, זה לא יורד מספיק מהר. נגיע לעוד הגבלות אולי, אבל לא לסגר. אנחנו רוצים לחזק את הכלכלה, להחזיר את הנורמליות, אבל חייבים להבין שכדי לעשות את זה צריך להוריד את התחלואה, איך? הגישה שלנו, גם שלי, היא גישה של - קודם כל להשתמש בכל האמצעים, ללא הגבלות נוספת, ללא סגר. אבל זה לוקח זמן, תהליך בניית גדיעת השרשראות שצה"ל עושה כרגע לוקח עוד שבוע - 3 שבועות, ניהול הערים האדומות באופן שיוריד את התחלואה ייקח זמן, שבועיים-שלושה. כל הדברים הללו לוקחים זמן. אנחנו חייבים את הזמן ולכן אנחנו עסוקים בחיזוק בתי החולים".
"אין בעיה בכיתות הנמוכות ובגנים"
יש הטוענים כי הפגנות המחאה נגד ראש הממשלה נתניהו אשר מתקיימות בכל רחבי הארץ, הן מוקד להדבקה המונית. ראש הממשלה עצמו התבטא כנגד המפגינים וכינה אותם 'מפיצי מחלות'. פרופ' גמזו הסביר כי "נתונים מדויקים אין. כי אנשים לא היו רק בהפגנה, הם היו במסעדה ולפעמים בחוף הים. אבל התקהלות כזו ללא הגנה, ללא ריחוק פיזי, בהחלט יכולה לגרום להדבקה. מבחינת האקט הדמוקרטי, אני לא חושב שסגר מונע הפגנות. המושג סגר שכולם משתמשים בו, כאילו נועלים את כולם בבית - זה לא המקום, לא השאיפה. השאיפה העיקרית זה להקטין את ההתקהלויות, לסגור מספר עסקים או פעילויות במשק שיוצרים את האינטראקציה, אני לא שם כרגע".
פרויקטור הקורונה פנה לאזרחי מדינת ישראל, ואמר: "אנחנו משתדלים מאוד שלא, אני נאבק שלא, עושה את הכול כדי להקטין את התחלואה בכול דרך אחרת. אבל נזכור שכל העולם, כדי להקטין את התחלואה כמו בישראל, עשה סגרים כאלו. אז אני משתדל מאוד לא להגיע לשם, זו אחריות של כולנו". בהמשך, פרופ' גמזו התייחס לניהול משבר הקורונה מאז פרץ הנגיף בישראל לפני חצי שנה, וטען כי "ניהול הקורונה בכול מדינה צריך להיות לא רק ניהול רפואי. אני אמנם מנהל בית חולים אבל אמרתי 'שימו לב המחירים כאן של חברה וכלכלה מאוד משמעותיים'. לכן, 'כל הזמן תאזנו את הצעדים למול הרפואה, את הרפואה מול הכלכלה'. אם מישהו ראה בזה גישה מקלה, מצטער - אני רואה בזה גישה מאזנת".
כמו כן, התייחס לטעויות באיתור החולים, הן על ידי איכון השב"כ והן על ידי אפליקציית המגן, והסביר: "התזמון כאן הוא דבר קריטי. במצב בו החקירות האפידמיולוגית ואיתור המגעים שלנו לא עובד טוב, ואנחנו מעבירים הכול לצה"ל - כל עוד לא הקמנו את המערכת בצה"ל, אנחנו נעזרים באיכוני השב"כ שעוזרים לנו לאתר אנשים שצריכים להיכנס לבידוד ומונעים הידבקויות. נצטרך לבחון מחדש את היתרון שלהם כאשר מערכת גדיעת השרשראות תהיה הרבה יותר יעילה".
האם שנת הלימודים תיפתח בראשון בספטמבר? פרופ' גמזו הודה כי "הסיפור הוא מאוד מורכב. כולנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים, אנחנו צריכים גם להסתכל על התחלואה. יש הבדל בין הגילאים צעירים לחטיבה עליונה. לחטיבה עליונה יש פוטנציאל הדבקה יותר גבוה, אולי דומה לאנשים מבוגרים. אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה מהר, כבר השבוע ולא לחכות, כי ההורים רוצים וודאות. באופן אישי, אני חושב שבאמת אין בעיה בכיתות הנמוכות ובגנים, מעבר לכך צריך להסתכל ולחשוב. החלטה בסופו של דבר היא של שר החינוך וממשלת ישראל".
לסיום, אם החלטות יתקבלו בניגוד לעמדתך, תתפטר?
"החלטות מהותיות שאני ארגיש שמסכנות את המאבק שלנו בקורונה, בהחלט כן. אני לא אדם שעוזב תפקידים, אני נאבק מאבק מר כדי לשכנע, בד"כ מצליח לשכנע, בד"כ מצליח למצוא את הפרטנרים שיתמכו בי במצבים כאלו. אני מבטיח שאעשה הכול באותם צמתים כדי למנוע החלטות לא נכונות. את הקורונה צריך לנהל תוך החלטות מקצועיות, אני איש מקצוע. עד כה ראיתי שיתוף פעולה מלא, אנשים שמעו לי, לא עקפו אותי, אני חושב שככה זה ימשיך. אם אקלע למצבים כאלו, תאמינו לי - אני אאבק".
עריכה: עופרי גליכמן
