כחלק מהסכם השלום המתהווה עם איחוד האמירויות, מסתמן כי האיחוד יקבל מטוסי F35 מארצות הברית. אלוף (מיל') איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר, שוחח עם ינון מגל ובן כספית ב-103fm על הדיווחים והמשמעות הביטחונית של מהלך זה. לטענתו, הבעיה המרכזית היא היחלשות היתרון הטכנולוגי של ישראל במזרח התיכון.
מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל') איתן בן אליהו טען שבכדי לעמוד על ההשפעה של הסרת האמברגו על נשק מתקדם באיחוד האמירויות, יש צורך תחילה להבין את התכונות העיקריות של מטוסי F35: "הוא חדש אז הוא יותר אמין. הטייס מקבל את כל האינפורמציה של הזירות הרלוונטיות ויכול להשתלב בתוך מערכה משולבת של המודיעין, כוחות הים, היבשה, מערך השליטה וגם עם המטוסים החברים שלו. תכונה בהחלט אסטרטגית זה שהוא יודע להסתתר ממערכות המכ"ם במידה רבה, לא באופן מוחלט. שני הדברים האלה הופכים אותו לפלטפורמה חדשה שלא דומה לאחרות. שני הדברים האלה לישראל חשובים כדי לנהל את המערכה המתואמת בצורה הרבה יותר יעילה, ולהיות מסוגל לחדור לתוך שטחי ירי הטילים מבלי להיראות. זה הסיבה למה שילמנו כל כך הרבה ולמה התעקשנו לקבל אותו".
הוא התייחס לסעיף בהסכם השלום שמעניק היתר לאיחוד האמירויות להחזיק במטוסי F35, ואמר: "האמירויות, באופן ספציפי, אין להם גבול משותף איתנו. אין לנו מערכה משולבת איתם לכן באופן נקודתי אין בזה דרמה. למטוסים האלה נגד איראן יש עדיפות שהיא לא יכולה לבוא מספיק לידי ביטוי מפה - אחד הדברים הפחות טובים של המטוס הזה זה כושר נשיאת הפצצות. יש בזה יתרון כלשהו, אם חלילה תפתח מערכה נגד איראן, זה בסיס קדמי יותר, קרוב, נגד איראן". מניסיונו על הסימולטור של המטוס, הוא טען כי בהתבסס על "אופי הזירה כרגע - הוא מספק. יש לו חסרון אפילו יחסית ל-F15 וזה יכולת התמרון שלו, היא לא בשמיים והטווחים שלו בתנאים מסוימים מוגבלים, כושר הנסיעה שלו בטח לא יותר טוב מ-F15 אבל הוא מתאים לזירה הנוכחית".
לדעתו, הבעיה המרכזית היא משמעות המהלך. עניין היתרון הטכנולוגי של ישראל במזרח התיכון, נחלש, זאת בניגוד למסורת שהייתה נהוגה עד עכשיו בין ארצות הברית לישראל. "נפרץ פה מבחינה מדינית כלל שנקבע על ידי הנשיא קלינטון בתחילת שנות ה-90 כשהוא סיפק לנו F15 נגד איראן, שארה"ב מתחייבת לשמור את היתרון הטכנולוגי האיכותי במזרח התיכון לישראל - פה יש פגיעה. מדובר גם על מל"טים גלובליים שיכולים לטוס לטווחים כמעט אין סוף, ולשלוט בהם דרך מערכות תקשורת לווייניות. ברגע שהדבר הזה נפרץ, הדבר הזה מחליש אותנו במובן הזה שאם חלילה המזרח התיכון יתהפך שוב - לצד השני יש מערכות שוות ערך למערכות שלנו".
כמו כן, מפקד חיל האוויר לשעבר התייחס לחוסר השיתוף של שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי במהלך, ולכך שלא התקיימו דיונים בנושא, והסביר: "הדיון מיותר כי העניין והסיבות כל כך ברורות וכל כך מדיניות, יותר מאשר ביטחוניות. הן אמנם ביטחוניות, אבל משקל הכובד הוא על הגורם המחליט, המדיני. אני לא חושב שדיון כלשהו היה משפר את טיב ההחלטה. אני חושב שיש פה חילוקי דעות מדיניים, לדעתי הם נמצאים בעיקר על אי סיפוח תמורת ההסכם". הוא השווה זאת לנושא הצוללות וטען: "רכישת הצוללות הייתה תקלה חמורה, בלי לערב את מערכת הביטחון לא עצם הרכישה, בלי להתייעץ. היה מדובר פה על חלוקה של תקציבים בין הים, ליבשה, לאוויר, כלים אחרים וקדימות וכו'. הייתי אומר שזו בהחלט לא תקין להסכים בלי להתייעץ עם מערכת הביטחון שהגרמנים ימכרו צוללות למצרים".
בן אליהו הביע את דעתו גם לטענותיו של רה"מ נתניהו על כך שלא שיתף את גנץ ואשכנזי בסוד העניין כיוון שחשש מהדלפות, ואמר: "זה סימפטום לא רק בולט אלא זועק לשמיים, שבין השותפים פה יש לא רק חוסר אמון אלא יש לפעמים מהלכים להגביר את חוסר האמון, במקום לשפר אותו. זה בהחלט רע מאוד, אם רה"מ לא סומך על השותף שלו לראשות הממשלה ולא סומך על שר הביטחון שלו והחוץ שלו זה לא תקלה בהחלטה, זה תקלה בעבודת הצוות. זה מאוד מעציב עד כדי כך שזה ממש גורם לי לכאב לב".
ינון מגל ציין כי בתגובה של לשכת רה"מ נטען שלא השתנתה המדיניות של יתרון טכנולוגי לישראל, ותהה האם ייתכן ולמרות האישור למטוסים, ייתכן וישראל שומרת מידע טכנולוגי-מודיעיני לעצמה. מפקד חיל האוויר לשעבר אמר בתגובה: "ינון, זה לאוזן שרוצה לשמוע את זה, זה כמו שהסיפוח לא ירד מהפרק או כן ירד, זה הכול ניסיונות במערכת התקשורת, לא עם השותפים שלו - עם מערכת התקשורת, עם הבוחרים".
עריכה: עופרי גליכמן