"ברקת? צריך להתרחק מכל נושא כלכלי"
שר האוצר ישראל כ"ץ תקף את ח"כ ברקת והתייחס לפן הכלכלי של ההסכם עם האמירויות: "הישג גדול שיירשם על שמו של נתניהו, פוטנציאל לסחר במיליארדים"
המשבר הכלכלי מחריף והעימותים בקואליציה ממשיכים: ח"כ ניר ברקת (הליכוד) תקף את שר האוצר וחבר מפלגתו ישראל כ"ץ, בטענה כי נכשל בטיפול במשבר הקורונה בפן הכלכלי, ואף קרא לו להתפטר. השר כ"ץ שוחח עם בן כספית וינון מגל ב-103fm והגיב לדברים שאמר ברקת. בהמשך, הביע את דעתו על הסכם השלום עם האמירויות, הטיפול בכלכלה ושיתף ביוזמה החדשה שהוא מוביל לפיה המגזר הציבורי יישא בנטל במאבק בנגיף.
שר האוצר התייחס לדברים שאמר עליו ח"כ ניר ברקת, וטען כי "הוא מגיב על מה שאמרתי בשידור, שניר ברקת היה ראש העיר הכושל ביותר בתולדות ירושלים". הוא הסביר כי ברקת "הוריד אותה מסוציו אקונומי 4 ל-2 והפך אותה, את עיר הבירה, לעיר הענייה ביותר בישראל. גם הצעירים נוטשים והמעמד בינוני, נהייתה העיר הכי מזוהמת. אני התוודעתי לנתון הזה רק בעת כניסתי לשר האוצר ונדהמתי, אם אדם הוריד את עיר הבירה מעמד סוציו אקונומי מ-4 ל-2 הוא צריך להתרחק מכל עניין כלכלי לשנים רבות, ולא חשוב אם משפחתו השקיעה בזמנו בהייטק וצברה הון. כל אחד נמדד בהתאם לרקורד הציבורי שלו. אני בעשר שנים עשיתי מהפכה תחבורה, בשמיים הפתוחים, בנמלים, בכבישים, ברכבות, נגד פקידים, עם הפקידים. השגתי את כל היעדים והוא דרדר את עיר הבירה למעמד הזה, והיום הוא עוסק בעיקר בהתקפות".
כמו כן, השר טען כי קיים "פער גדול בין היומרנות למציאות. בנוגע לפקידים, גם אם הוא נחפז להגן עליהם, אני בכול זמן, בכל פעילותי, ידעתי להוביל את הפקידות להשגת היעדים שהתוויתי. אני מקיים דיונים אבל מקבל החלטות וכשאני מקבל החלטות הפקידות צריכה לבצע, ואם היא מתקשה לבצע - צריך לדרבן אותה. אני אחראי למאות אלפי מבוטלים, לעצמאים, לבעלי עסקים, שהבטחתי וקיימתי להביא תוכניות כדי לסייע להם וזה מה שאני עושה". בן כספית תהה לאן לדעתו ברקת חותר, על כך השיב כ"ץ: "חותר זו מילה טובה, לא אוהבים אותה בליכוד. אני חושב שבאמת אין סיבה הגיונית, כי בליכוד לא אוהבים את זה. הפעילות שלי זוכה להערכה רבה, לא רק בליכוד אלא בכלל ציבור, נכון המצב הכלכלי קשה וחסר תקדים, אבל רואים שננקטות פעולות. עובדה שאין אוהלי מחאה במובן החברתי, נמצאו הרבה פתרונות למי שמתקשה, גם לעצמאיים".
"המגזר הציבורי צריך לתת את החלק שלו"
בהמשך, התייחס לטיפול במשבר הכלכלי אותו הוא מוביל, והסביר כי "יש כאן מאות אלפי מבוטלים -זה מספר דרמטי. על כל מקום עבודה יש 9 מתמודדים וברגע שאני רואה את הנתונים, לא היה לי היסוס לרגע אחד, פרשתי רשת ביטחון עד יוני שנה הבאה לכל מי שמובטל. כדי שיהיה לו שקט נפשי, שתהיה לו תשתית כלכלית נורמלית, הוא לא נהיה מיליונר מזה. יחד עם זאת אני מוביל תכנית להכשרה מקצועית חדשנית, לקחת עשרות אלפי אנשים ולהביא אותם להכשרה מקצועית ברמה גבוהה, להייטק ולמקצועות שירוויחו הרבה מעבר למה שהרוויחו כאן. אני משנה להם את העתיד תוך כדי המשבר ואת החל"ת נמשיך לשלם תוך כדי ההכשרה המקצועיים".
שר האוצר מוביל מהלך לפיו המגזר הציבורי יידרש לתת את חלקו לטובת המאבק בנגיף קורונה, הוא הסביר: "אני ב-13 לחודש הבא הולך להביא את מסגרות התקציב ואת התוספות לאישור הממשלה, ועד אז אני מצפה לחתום על הסכם עם יו"ר ההסתדרות שיאפשר נקיטת צעדים. כדי שמקבלי השכר הגבוה, הפנסיות הגבוהות, גם ח"כ ושרים, וגם שופטים ודיינים, וכל מי שקשור למגזר הציבורי יידרש לתת את חלקו. אני הוריתי לקצץ משכרי 10% עם כניסתי לתפקיד שר האוצר. אני חושב שהמגזר הציבורי שהיה מוגן יחסית במשבר ובהחלט תרם, צריך לתת את חלקו כדי לסייע למבוטלים לעצמאים לבעלי עסקים. אינטואיטיבית אני מדבר על 15,000 ומעלה, גם בפנסיות וגם בשכר. אני מוביל מדינות נכונה, אין לי ספק שרה"מ שותף לנושא המגזר הציבורי ולצורך של כולם לשאת בנטל ושרים וח"כים ושופטים הם חלק מהמגזר הציבורי, וצריכים לשמש דוגמה אישית".
להערכת משרד האוצר, יוזמה זו צפויה להכניס לכלכלת ישראל כמה מיליארדים, "זה יאפשר לממש את ההתחייבות לנכים, יש צורך לסייע לעולי אתיופיה, יש צורך לסייע לביטחון. צריך להבין שתוספת של 11 מיליארד שקלים זה לא מתנת חלוקה. אני צריך להביא לממשלה, יחד עם החשב הכללי ויחד עם כל הגורמים המקצועיים, משום שיש גירעון בתקציב כי כחול לבן לא נתנו להעביר תקציב עכשיו בגלל אותו ויכוח על ה'דו שנתי - חד שנתי'. ברור שברגע שדחו את זה, זה הועיל בזה שאין בחירות אבל הותיר פער בנושא התקציב שאנחנו צריכים למלא אותו. בין השאר גם המגזר הציבורי צריך לתת את החלק שלו. אני מקווה לקבל ממכם רוח גבית במהלך הנכון הזה".
"השלום עם מדינות המפרץ הוא שלום כלכלי"
בהמשך, שר האוצר התייחס להסכם השלום, לנרמול היחסים, של ישראל עם מדינות המפרץ, וסיפר כי כאשר כיהן כשר החוץ הוא נפגש עם שר החוץ של אבו דאבי ויחדיו הם ניתחו את המפה האזורית במטרה לקדם את השלום עם מדינות המפרץ. "הצגתי להם את תכנית חיבור הרכבות בין המפרץ הפרסי לים התיכון לנמלי חיפה. בהחלט אני חושב שהשלום הזה עם האמירויות הוא הישג גדול מאוד שיירשם בהיסטוריה של מדינת ישראל על שמו של רה"מ נתניהו. כמו שהשלום עם מצרים הסיר את האיום של מתקפה ערבית כוללת על גבולות ישראל; השלום עם ירדן הבטיח שקט בגבול הארוך ביותר; השלום עם מדינות המפרץ הוא שלום כלכלי. בראש ובראשונה זה יאפשר לישראל להשתלב בכלכלה האזורית עם כל היכולות והאיכויות שלה ובהחלט יש כאן פוטנציאל כלכלי תיירותי גדול מאוד", אמר.
השר הסביר כי יש לישראל יתרונות גדולים מאוד בתחום המים, ההייטק ובמגוון תחומים נוספים החשובים לאמירויות. מצד שני, "לאמירויות יש גם כאן יכולות מאוד גבוהות מהקמת איים ודברים אחרים. דיברתי איתם גם על האי מול עזה, והם אמרו 'אנחנו יכולים בקלות, אנחנו מקימים איים למטרות תיירות, אנחנו בקלות יכולים לעשות'. אני חושב שפיתוח מיזמים כלכליים אזוריים בהחלט יכול להיות בשיתוף פעולה. יש כאן פוטנציאל של מיליארדים בסחר בין ישראל למדינות המפרץ, חיבור הרכבות יוביל בשנה אחת פוטנציאל של 250 מיליארד דולר בין המפרץ, בין חיפה והים התיכון. הרבה מאוד מדינות מתעניינות בזה, יש כאן באמת פתיחת דלתות לעולם הערבי העשיר והחזק".
הוא הודה כי התקיימו יחסים בין המדינות בעבר אך הם היו 'מתחת לשולחן', וכעת "כשזה עולה למעלה באופן רשמי זה עולם חדש לחלוטין, גם במשמעות המדינית וגם במובן של יכולת לפתח היקפי סחר שונים לחלוטין". על הוויתור הנדרש על הסיפוח, וטען כי ההסכם לא הותנה בכך: "לצערי הנושא הזה נבלם עוד קודם. אני חושב שזה עוד יגיע, הזדמנות היסטורית לקבוע את הגבול המזרחי של ישראל לאורך הירדן, לחזק את ההתיישבות וירושלים. הנושא הזה שימש יותר כמשהו שמוציאים אותו בכדי להקל על דעת הקהל, באמירויות, בעולם הערבי ואפילו בעולם הרחב אבל זה לא עמד במשוואה של זה מול זה. אני שמח שבסוף רה"מ הוביל מהלך שחשוב ביותר, ומי שמנסה להקל בו ראש, עושה את זה לא מסיבות הגיוניות".
השר כ"ץ ציין כי "הסעודים סללו רכבת עד גבול ירדן, אנחנו סללנו עד שנשאר קטע אחד של 200 קילומטרים בירדן ויש כאן חיבור היסטורי. זה דבר מדהים, כל הרכבות שלהם קיימות כבר". כמו כן, סיפר כי התקיימו קשרים גם עם ירדן, "המלך נתן את ברתכו, האמריקנים היו מעורבים, וזה מתקדם - זה יהיה. זה דבר מדהים. כשיש שלום, האמירויות גם ישקיעו כסף בירדן כדי לסיים את הדבר הזה וכולם ייהנו לאורך כל הקו הזה".
עריכה: עופרי גליכמן
