פרופ' רוני גמזו מבקש להטיל סגר על כמה וכמה ערים בישראל בהם רמת התחלואה בקורונה עולה בצורה מדאיגה. אחת מהן היא עיר הבירה ירושלים. משה ליאון, ראש עיריית ירושלים שוחח היום (א') עם ענת דוידוב, והביע את דעתו על עניין הסגר. בהמשך הודה כי הוא מתפלא שדווקא עכשיו, לאחר שיש ירידה בהדבה, מחליטים לצאת במהלך כזה.
בפתח הריאיון נשאל ליאון האם הוא מודאג, והוא הסביר מדוע הוא דואג הרבה פחות למצב תחלואת הקורונה בעירו. "הדאגה שלי פוחתת כי סוף סוף מתחילים להתייחס לבעיה שקיימת במזרח העיר", והוסיף כי קצב ההידבקות באזור הזה ירד בימים האחרונים, ולכן, אמר: "אני מתפלא שדווקא עכשיו מתחילים לדבר על סגר במזרח העיר".
בהמשך, הביא דוגמה לעיוות, כדבריו, סביב קצב ההדבקה בשכונות החרדיות בעיר. לדבריו, לאחר בדיקה מקיפה הם גילו שקרוב לחצי מהחולים בשכונות הללו הם תלמידי ישיבה שנמצאים בתוך קפסולה מלפני כשבועיים. "חייבים להבין משהו אחד - ברגע שהם נמצאים בקפסולה כל כך הרבה זמן חייבים להוציא אותם מהרשימה. זה לא רלוונטי. אין שום סיבה להטיל סגר על שכונה נמצאים בקפסולה ונמצאים בבידוד. אני מסתכל כרגע מבחינה רפואית - הם נמצאים בבידוד, ואין סיכוי שהם ידביקו את תושבי השכונות. המצב הוא הרבה יותר קל ממה שעושים ממנו. מה שחשוב הוא שאותם תלמידים נמצאים בסגר עוד לפני שנדבקו. כלומר, אין חשש שהם הדביקו אוכלוסיה אחרת בתוך השכונה. להזכיר לך, שכשאנחנו פיננו חולים לבתי מלון אמרו לנו 'כן אבל לפני זה הם כבר הדביקו אוכלוסיה אחרת'. כאן, זה לא קיים. כאן, אותם חולים לא הדביקו אף אחד מהתושבים המתגוררים בשכונה. אז למה להטיל סגר? במה זה פותר את הבעיה?"
כשנשאל ראש עיריית ירושלים מה היה עושה אחרת הסביר כי הוא היה מגביר את האכיפה בעיר סביב כל מה שקשור לעניין המסכות וההתקהלויות. "הרי תראי, במזרח העיר הם עדיין ממשיכים לקיים את החתונות ההמוניות, אבל בשטחי הרשות. ככה הם גם נדבקים וגם מדביקים. ביקשתי לסגור את השערים, לעצור את התפילות בהר הבית, שם יש בין 15 ל־20 אלף איש בכל יום שישי. זה לא קרה עד יום שישי האחרון. אי אפשר לבוא לתושבים, שחלקם עושים את כל המאמצים לא להידבק, ולהגיד להם שעכשיו שמים אותם בסגר. בואו נטפל במקור שגורם להידבקויות האלה".
עריכה: עדן בן ארי