המלחמה הישראלית בנגיף קורונה מעלה הילוך: החיסון שפותח במכון הביולוגי הגיע לשלב הניסויים הקליניים, ובחודש הבא כמאה ישראלים יקבלו את החיסון הניסיוני. מנהל המרכז הרפואי הדסה פרופ' זאב רוטשטיין שוחח עם חברי הקבינט יואב לימור ורוני דניאל ב-103fm על הנושא, והביע דאגה מהתפשטות התחלואה, ותסכול רב מהטיפול במשבר.
פרופ' זאב רוטשטיין התייחס לנתוני התחלואה המטרידים בנגיף קורונה בישראל, וטען: "אם יש מישהו שיש לו עיניים בראשו ושכל במוחו אז הוא מודאג. אנחנו השיאנים השליליים, איך אנחנו מסבירים את זה לעצמנו? איך אנחנו מסתכלים בפנים של עצמנו ואומרים שאנחנו במקום הכי גרוע בעולם? איך אנחנו מסבירים שעשינו את כל צעדי המגננה האפשריים כולל סגר, כולל הרסנו את הכלכלה, השארנו מיליון אנשים מובטלים, עצמאים שאיבדו את העסקים שלהם, סגרנו את עצמנו בפני כל העולם; המדינה היחידה בעולם לדעתי מבודדת, בתוך כל זה אנחנו נמצאים בתחלואה של 3,500 נדבקים ליום? אני לא מצליח להאמין שזו המדינה שלי".
לכן, לטעמו הגיע הזמן לשבת ולחשוב - מה לא עשינו נכון ומה צריך לעשות נכון. הוא הודה: "אני לא מכיר את הנושא שיושבים וחושבים. הייתי חבר בקבינט המקצועי של רוני גמזו, שמעתי את הדיונים שם. אני מאוד מעריך את רוני וכל האנישם שם אבל לא שמעתי מאף אחד ניסיון לבדוק מה לא עשינו נכון ואיך מתקנים את זה קדימה. כל מה שאנחנו עושים זה צעדי מגננה, והם קרוב לוודאי כי אין לנו ברירה אחרת. אבל אין צעדי התקפה, התארגנות של מדינת ישראל כל כך איטית שרוני מדבר בעצמו עד נובמבר. ועד נובמבר מה יהיה? אי אפשר להשאיר את המדינה בלי התקפה". התקפה, כך הסביר הפרופסור, היא גילוי מוקדם של מדביקים, או כלשונו 'מפיצי על'.
רוטשטיין הסביר כי מחלת הקורונה היא "מחלה מדבקת, את מפיצי העל צריכים לגלות מהר, נכון ולבודד אותם. אלה אותם אנשים בריאים שנראים בריאים, שהיו במגע לחולה מאומת ולא שמו אליו לב כי אחרת היו סוגרים עצמם בבידוד, שממשיכים להסתובב ויש להם הרבה מגעים. מדינת ישראל מספיק חכמה כדי לצייר את הפרופיל של מדביק קלאסי וללכת לציד אחריו. אני לא יודע למה זה לוקח כל כך הרבה זמן ולמה אנחנו עושים את כל הדברים האחרים שגורמים לנזק כלכלי למדינה ולא משקיעים את הכסף במקום הנכון ובזמן הנכון", אמר בתסכול.
היום (ה') פרסם פרופ' רושטיין מאמר בעיתון 'ידיעות אחרונות' בו הוא מתייחס למגמת העלייה בנתוני התחלואה, ולמספר השיא שהגענו אליו – 3,900 נדבקים ביממה. "הבדיקות קופצות, ראשי הערים קוראים לציבור 'לכו להיבדק', זה יוצר אפקט פנטסטי מבחינתי, כי הם רוצים אנשים יבדקו כדי להקטין את אחוז הנדבקים אצלם, כדי לצאת מאזור אדום; אני חושב שהם שולחים אנשים בריאים, לכאורה, להיבדק והם כוללים בתוכם מפיצי על בלי לשים לב. לכן אנחנו תופסים יותר מפיצי על ביממה האחרונה, שהגענו ל-44 אלף בדיקות. בדיקה לאיש חולה לא עוזרת כי הוא מבודד ממילא ולא מדביק. בדיקה לאנשים שחושבים שהם בריאים והם מפיצי העל - זו הבדיקה שצריך לעשות והרבה".
למרות הצעדים המחמירים שנקטה ישראל במאבקה מול התפשטות הנגיף, המספרים רב עולים וכבר חצינו את רף האלף מתים. מנהל המרכז הרפואי הדסה טען כי "צריך לעבוד, זה לא חד פעמי, זה לא בום וגמרנו. אם תיאורטית היינו בודקים את כל המדינה ומבודדים את כל החולים היינו גומרים את המחלה תוך 3 ימים. זה לא ניתן לעשות, זה רעיון נחמד אבל לא רעיון מעשי".
מנהל המרכז הרפואי הדסה התייחס לאפשרות שיוטל סגר כללי בחגי תשרי והמליץ 'לרוץ להיבדק': "לכלוא באותו בית אנשים בריאים ואנשים מדבקים, זה יהיה קטסטרופה. הסגר עצמו יביא להידבקות בתוך המשפחה, זה תלוי באנשים ולא בממשלה. לא לצפות מהממשלה שתעשה את זה, אנחנו צריכים לעשת את זה. בואו נזכור שאפשר לעשות חתונה ללא הידבקות, אם אנחנו בודקים את כולם כמו היוצאים לחו"ל, אפשר בחתונות, בשמחות, ולפני כל נדרי בבית הכנסת".
בהמשך, התייחס לידיעה על החיסון הישראלי שיתחיל את שלב הניסויים הקליניים בבני אדם בחודש הבא, ואמר: "אני מאוד הייתי רוצה שניכלל בניסוי, זה עוד לא הוחלט. אין הסכם כי זה קצת מוקדם אז אני לא רוצה לשפוך מים קרים על התקוות. אני מקווה שייחתם הסכם". על הסיכויים להצלחתו של הניסוי אמר הפרופסור: "קשה לדעת כי אנחנו מדברים על פאזה ראשונה, בניגוד לחיסון הרוסי שהוא פאזה שלישית שאנחנו יודעים על הצלחות בפאזה הראשונה והשנייה".
כמו כן, הוא הביע את דעתו על הספקנות בקרב הציבור באשר להצלחתו של הניסוי הרוסי, ואמר: "מה לעשות? מתייחסים בספקנות אבל החיסון הרוסי אמיתי, זו האמת, אני לא יכול להתחבא. התחלנו השבוע לגייס מתנדבים לפאזה 3 לחיסון הרוסי במוסקבה, הדסה מוסקבה. אני סומך עליהם מאוד. במכון המחקר שנמצא במוסקבה, יש כמה יהודים שאנחנו מכירים שהם אנשים מאוד רציניים והרעיון הביולוגי שמתחבא מאחורי החיסון הרוסי עושה היגיון ביולוגי. זה לא משהו שאף אחד לא יודע את המנגנון, יודעים בדיוק את המנגנונים, הכול פורסם, יש עבודה נהדרת".
לדעתו, הפסקנות נובעת מהחלטה שגויה שקיבלה מדינת ישראל בעבר: "לקחנו הרבה מדענים רוסים ושלחנו אותם לטאטא רחובות במדינת ישראל וזה לא היה נכון. לעשות מי שזוכר את העלייה הענקית בשנות ה-90 שהוצפנו במוחות פוריים וזה שידרג אותנו כמעט בכול תחום - מהאוריינות בתחום המוזיקה ועד המתמטיקה וכלה במחקר וברופאים. בין רופאיה הטובים בהדסה יש אותם צאצאים של העלייה הרוסית ואני חושב שזה חומר נפלא". הוא ציין כי החברה הבריטית שעבדה גם כן על פיתוח חיסון לקורונה "עצרה את הניסוי בגלל תופעות לוואי. בגלל זה אנחנו מקפידים לעשות ניסויים קליניים במתנדבים כדי לנסות לעלות על זה כמה שיותר מוקדם, אין קיצור פינות".
ישנם מספר קריטריונים על מנת להשתתף בניסוי, הסביר הפרופסור, "גיל עד 60, בריאות – ללא מחלות, יתר לחץ דם סוכרת וכו'. יש נטייה לאנשים להיכנס כמתנדבים משני טעמים, חלק אלטרואיסטי לעזור לאנשים, וחלק להיות מחוסנים בעצמם. מה שקרה ברוסיה על פי השמועה, ואני לא יודע עד כמה זה נכון, בכירי המדינה עברו את החיסון". באשר לשאלה האם הוא היה משתתף בניסוי אילו היה עומד בקריטריונים, השיב רוטשטיין: "גם מהטעם האלטרואיסטי וגם מהטעם של לתת אמונה במה שאנחנו עושים הייתי מצטרף".
עריכה: עופרי גליכמן