השפית רותי ברודו: "זה הזמן שלי להילחם"
כוכבת הטלוויזיה הצהירה כי היא שוקלת לפתוח את מסעדותיה בסגר: "אז מה אם הממשלה החליטה? יש רגעים שאתה צריך לקחת גם את החוק לידיים. מצטערת"
השפית רותי ברודו, המוכרת לרבים מאיתנו כשופטת בתוכנית הריאליטי 'MKR המטבח המנצח', עלתה אתמול לכותרות אחרי שקראה תיגר על הסגר בחגים והזהירה כי "אני לא מוכנה לקבל את זה", אמרה, "לא יהיה סגר כי אנחנו לא נתאושש מזה. אל תתנו לנו למות". בריאיון סוער הבוקר (ג') לתוכנית 'שבע תשע' עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm, דיברה ברודו על מות אביה שהיה חולה קורונה, ועל מחלת הסרטן שממנה החלימה. היא קיימה השוואה חריפה לאזרחי גרמניה הנאצית, ולבסוף הדגישה: יש רגעים שצריך לקחת את החוק לידיים.
בעקבות דבריה של ברודו אמש, שצוטטו בהרחבה ברשתות החברתיות, קיבלה השפית הפופולרית תגובות רבות. "אני מקבלת טוקבקים על זה שאכפת לי רק מהמסעדות שלי, ושכולם ימותו", אמרה, והסתייגה: "הסיפור של המסעדות הוא כאב גדול, אבל הוא דוגמה. אני לא מדברת בכלל על המסעדות. אני מדברת על הכול. על החוויה שלי כאזרחית, שחושבת שכמוה צריכים להיות כולם, ולחשוב מחשבה עצמאית על מה בעצם קורה במדינה הזו, לגבי הסגר ולגבי המחלה הזו. לא מעניינת אותי פוליטיקה עכשיו. האם הגיוני למישהו שזה מה שיפתור את הבעיה? כל מה שאני מבקשת הוא שאנשים יחשבו בעצמם האם הסגר הזה, זה שאנשים לא ילכו למסעדה או לפדיקוריסטית שלהם - זה יגמור את המחלה".
לדברי ברודו, היא משתדלת לפעול מכוח מחשבה ולא רק מצייתנות להוראות המגיעות ההדרג הפוליטי. "מייסר אותי שאנחנו לא חושבים בשביל עצמנו. אנשים צריכים לפעול עם מחשבה. אתה צריך לחשוב כשאתה עושה משהו - לחשוב אם הוא הגיוני או לא. תחשבו אם במה שאתם עושים יש היגיון. תהיו אנשים חושבים, זה מה שאני עושה בעצמי. אני חושבת, אני מדברת עם אנשים". "אני לא חכמה במיוחד, יש לי הפרעות קשב וריכוז, יש לי המון בעיות בחיים - אבל אני חושבת! אני לא מפסיקה לחשוב!" הוסיפה בהמשך הריאיון, "יש לי 850 עובדים, אני מדברת איתם. אני מדברת עם הלקוחות שלי, אני מנסה להבין מצב. להבין האם יש היגיון בלסגור מדינה, לזרוק מיליארדים סתם - ולעצור אותנו מלחיות חיים נורמליים, מלנשום, מלחיות".
בהקשר לנגיף קורונה הדגישה כי הנחיות הסגר, לשיטתה, הן בראש ובראשונה נטולות היגיון, וזה קודם לעובדה כי הן יפגעו פגיעה אנושה בעסקים: "הקורונה היא לא משהו שצריך לגרום לנו להסתגר בבתים. אני רוצה להמשיך לחיות, זה הכול. כשאתה הולך עם מסכה ברחוב לבד יש בזה היגיון? אני שואלת באמת. כשאדם הולך לבד ברחוב עם מסכה הוא חושב שהוא מציל נפש אדם בישראל? כשאני רושמת את הפרטים שלי בכניסה לאיזהשהוא אירוע, מישהו עושה עם הנייר הזה משהו? או שהוא זורק אותו לזבל דקה אחרי זה?"
"לא הכילו את אבא שלי"
במהלך השיחה סיפרה השפית ברודו בקול רועד על אביה שנפטר השנה בגיל 91. "אבא שלי נפטר עם קורונה - לא מקורונה. הוא מת בשיבה טובה, אבל אני אומרת לכם שאם הוא היה בבית והיו נותנים לו בלוני חמצן, הוא היה עוד חי. הוא היה עוד חי", אמרה.
היא מתחה ביקורת על הטיפול הרפואי שקיבל: "אבא שלי מת מקורונה כי הוא היה לבד במחלקה, כשמסביבו הסתובבו חייזרים שלא נגעו בו. שלא הכילו אותו. שהתעלמו ממנו, כי הוא היה בן 91".
לדבריה, אחותה חלתה אף היא בקורונה, אולם למרות שהן היו תחת אותה קורת גג - היא עצמה לא נדבקה. "היא הייתה אצלי בבית ולא קיבלתי הודעה מאף אחד. אחותי גברה על המחלה, זה לקח שבועיים, לא היה לה כאב, סבבה. אני לא נדבקתי. בגלל זה אני לא צריכה לסגור שום מסעדה".
השפית אמנם ציינה כי הביקורת שלה אינה פוליטית, אבל כן התייחסה בקצרה להקשר הפוליטי במסגרת התגובות שקיבלה. "מישהו שמע אותי ושלח אלי מכתב תמיכה פומבית בראש הממשלה, שלחו לי טקסט של המכתב הזה", סיפרה, "ראש הממשלה גם קיבל מכתב חתום על ידי 140 רופאים ופיזיקאים ואני לא יודעת מה, האנשים הכי... שיודעים, אולי, יותר ממני. מזה יש התעלמות מוחלטת. למה? למה? אני באמת לא מבינה. אם אני לא מבינה, זה הזמן שלי להילחם". בחלק אחר בריאיון אמרה: "אני רוצה להזכיר שוב לכולם: היו ממשלות רעות בעולם, שעשו דברים נוראיים וגרמו להרס טוטלי של העולם. אז מה? אז מה אם הממשלה החליטה?"
ברודו ציינה כי היא שוקלת לפעול לפתיחת המסעדות שלה, אם העובדים שלה יהיו מוכנים לקחת חלק במאבק האנטי־ממסדי שיזמה. "אני לא חושבת שאני אדם מיוחד. המסעדות שלי הן חלק מהעניין - אבל כן, אני כן רוצה לפתוח אותן, עם העובדים שלי - אם הם ייצאו איתי למלחמה, יחשבו בעצמם ולא יפחדו. אני רוצה לפתוח את המסעדות", הדגישה פעם אחר פעם.
את חושבת שהעובדים יילכו איתך?
"מי שלא מפחד מקנסות יילך איתי. ברור".
והלקוחות יגיעו?
"זו השאלה. אתה מבין את הדילמה שאתה נמצא בה כל הזמן?"
בטח.
"אני אפתח, ואם אני לא אוציא את העובדים לחל"ת ואז הלקוחות לא יבואו - אז אני אקרוס כלכלית. האם זה נכון לי? אני אומרת לך..."
ברור שלא.
"לא נכון! אתה טועה, אני אומרת לך שאלחם. תסלחו לי, באמת, שאני אומרת את זה כי זה קיצוני, אבל במה אני שונה מכל אזרח בגרמניה הנאצית? אתה יודע, שונאים יהודים אז שונאים יהודים".
רותי, את נותנת השוואה מזעזעת.
"בסדר, אז אני מצטערת. זה מהמקום של אזרח שחייב לחשוב לעצמו גם כשיש הנחתות לא נכונות..."
את חושבת שההחלטות הלא נכונות מתקבלות ממניעים זרים?
"יש החלטות לא נכונות מבהלה ומפחד ממשהו שהוא לא נכון. היה לי סרטן, אני יודעת שמה שאני עושה עכשיו עם הטלפון שצמוד לי למוח מסרטן, ואני ממשיכה לעשות את הדברים האלה ויום אחד אני אמות. אני יודעת מה אקבל אחר כך, גם על מה שאמרתי קודם, אבל אני אומרת - תחשבו בעצמכם, תחשבו לבד, תסיקו מסקנות לעצמכם. תהיו עצמאים בדעות שלכם, ואל תפחדו".
אם כל אחד עושה מה שהוא רוצה - זה לא טיפה אנרכיסטי?
"כשאתה חושב בהיגיון לעצמך אתה מבין דברים אחרת ואתה בוחר בסוף אחרת. אני נגד אנרכיה. אני מבינה מה את אומרת, יש כאן דילמה קשה, אבל יש רגעים שאתה צריך לקחת, אתה יודע מה? גם את החוק לידיים, מצטערת".
את מבינה שעלולה להיות לדברים האלה גם משמעות ציבורית. את לא חוששת?
"אני אומרת לך שאתמול, אחרי התגובות שקיבלתי, אמרתי לעצמי שאני 'אסתום את הג'ורה' ואלך אחרי העדר, למה לא? מה רע? אהיה כמו כולם, אצא לחופש של חודשיים, אקח כסף מהמדינה. סבבה לי. לא! סליחה, כי זה לא נכון, וצריך להילחם בזה".
בתום הריאיון הסתייגו גולן יוכפז וענת דוידוב מההשוואה של ברודו לגרמניה הנאצית, אף שהסתייגה מהדברים במהלך ואחרי אמירתם.
עריכה: יניב מורוזובסקי
