שנת תש"פ גרמה לכולנו להעריך ולהבין עד כמה משמעותיים הצוותים הרפואיים, ומערכת הבריאות כולה, בחיי היומיום שלנו. לכן, אי אפשר היה שלא לסכם את השנה לכן אי אפשר שלא לסכם את שנה זו עם הרופא של המדינה ומגיש FM103 פרופ' רפי קרסו.
בפתח השיחה עם אלון גל התייחס לראיון עם יורם לס שטען כי מעולם לא הייתה קורונה בישראל או במזרח התיכון כולו, שבתי החולים מנצלים את המצב כדי לקבל סוף סוף את התקציבים שמגיעים להם ושראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להודות שהוא נכנס לפאניקה מיותרת בגל הראשון של הקורונה. "אני כאיש מדע תמיד מטיל ספק. כלומר, אין במדע, ובוודאי ברפואה, אין מאה אחוז נכון ואין מאה אחוז לא נכון", אמר פרופ' קרסו שביקר את הגישה של פרופ' לס באלגנטיות: "להגיד באופן נחרץ ובביטחון מלא שזאת שפעת עם יחסי ציבור, ובשידור האחרון שלו ברדיו לפני ראש השנה שכן הייתה מגפה אבל הארה"ב, או באיטליה, זה לא כל כך תופס".
מוקדם יותר קבע פרופ' לס כי "כל ילד יודע שהמשמעות של מגפה זו עלייה במספר הנפטרים", ועל כך השיב קרסו: "מגפה לא תמיד מוגדרת בתמותה - מגפה זאת התפשטות של מחלה. אני מסכים איתו במאה אחוז שזה וירוס שצריך לחיות לידו, לפחות עד שהיה חיסון ואולי קודם או אחר כך עד שתהיה תרופה".
הרופא ושדרן FM103 המשיך: "מי שלא נמצא בבית החולים לא רואה מה קורה שם. מחלקות הקורונה קורסות, בני אדם שעובדים כל יום נשחקים. המזל שלנו שיש מעט מתים לדעתי היא בגלל הטיפול הרפואי הטוב שאנחנו נותנים בארץ, בגלל שהחולים הקשים מטפטפים ליחידות הטיפול נמרץ ולא נשפכים אליהן". פרופ' קרסו התייחס לגישה שמנחה אותו בניתוח משבר הקורונה: "אנחנו כרופאים צריכים להתכונן לגרוע. אם אנחנו נתכונן לגרוע, נצליח בקלות לפתור את הקל. אבל אם נתכונן לקל, אם חס וחלילה האירועים יחמירו, איפה אנחנו נהיה?".
אלון גל: על פי מה שאתה מבין, מה הצפי לגבי חיסון או תרופה?
"אף אחד לא יודע כמה זמן זה ייקח. אני מעריך והערכתי לפני כמה חודשים שלקראת סוף השנה הזאת יהיה חיסון. עד כמה הוא יהיה יעיל? גם חיסונים טובים ויעילים לא מחסנים 100% מהאוכלוסייה אלא 80% או 90%. אני מניח שעד סוף השנה הזאת או תחילת שנה הבאה יהיה לנו חיסון". קרסו המשיך להסביר על גרף הלמידה על הנגיף: "יש לנו היום טיפולים. לכן כולם תמהים, איזו מגפה זאת שיש פחות מתים מחולים קשים? כשמגיע חולה קשה יש מה לעשות. היום אנחנו יודעים יותר מתי להנשים ועוד יותר, מתי לא להנשים. עד סוף השנה יהיו יותר ממיליון מחקרים קליניים בעולם על הקורונה. כיום אני לא מספיק לקרוא את כל המחקרים שישנם".
מה התחזית שלך? מה יקרה שנה מהיום?
"אני מאמין שנסתכל אחורה ונגיד 'אתם זוכרים שבפסח ובראש השנה לא נפגשנו עם הילדים והנכדים שלנו?' אני מאמין שזה יהיה, כי אני מאמין שיהיה חיסון ואני מאמין שנכיר עוד יותר טוב את המחלה. אבל תראה אני אופטימיסט מלידה. אני גם מאמין שהקורונה שינתה אותנו לטובה כבני אדם בזה שהיא חינכה אותנו להיגיינה, חינכה אותנו לרחוץ ידיים, וחינכה אותנו אולי ללכת עם מסכות לא רק בתקופה הזו, אלא גם בעתיד במצבים מסוימים. אני אופטימי לגבי היום בעוד שנה.
בהמשך, סיפר כי הוא זוכר שמאז ומתמיד מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם אי אילו קשיים, ואמר: "אני זוכר שכשאני ניהלתי את המחלקה שלי הייתי צריך לקבל 8 תקנים והיו לי 4".
זה מה שאומרים רופאים, שאין לנו בעיה לפתוח עוד 5-4 בתי חולים, הבעיה שלנו היא שייבשתם אותנו בתקנים כל השנים.
"תראה מה היתרון שאין לנו תחלואה קשה ושיש לנו מכונות הנשמה. אנחנו חיים בתרחיש של מדינה עם גבול עם חזבאללה מצד אחד ומתישהו עלולים ליפול טילים על ישראל ואז יגיעו מאות אם לא אלפי פצועים בבת אחת".
הזמנו אותך כדי לעשות טוב. אתה מארגן לנו קטסטרופות, עוד שנייה אני עוזב את הארץ.
"אנחנו כרופאים צריכים להתכונן לגרוע. אם אנחנו נתכונן לגרוע נצליח בקלות לפתור את הקל. אבל אם נתכונן לקל, אם חס וחלילה האירועים יחמירו, איפה אנחנו נהיה?".
על פי מה שאתה מבין, לגבי הדברים שאמורים לקרות, כמו למשל חיסון או תרופה?
"אף אחד לא יודע כמה זמן זה ייקח. אני מעריך והערכתי לפני כמה חודשים שלקראת סוף השנה הזאת יהיה חיסון. עד כמה הוא יהיה יעיל? גם חיסונים טובים ויעילים לא מחסנים 100% מהאוכלוסייה אלא 80% או 90%. אני מניח שעד סוף השנה הזאת או תחילת שנה הבאה יהיה לנו חיסון.
זה משמעותי נכון? גם אם החיסון עדיין לא מושלם, זה משנה את חוקי המשחק.
"יש לנו תרופות היום, מסיביר – זאת תרופה שאם נותנים אותה בשלבים הראשונים של המחלה, כשאדם מתחיל להידרדר, האדם מתאושש. יש לנו היום טיפולים. לכן כולם תמהים, איזו מגפה זאת שיש פחות מתים מחולים קשים? כשמגיע חולה קשה יש מה לעשות. היום אנחנו יודעים יותר מתי להנשים ועוד יותר, מתי לא להנשים".
אתה אומר שזה שאנחנו מצליחים להגביל את מספרי התמותה נובע מכך שאנחנו לומדים על המחלה.
"עד סוף השנה יהיו יותר ממיליון מחקרים קליניים בעולם על הקורונה. כיום אני לא מספיק לקרוא את כל המחקרים שישנם".
איך אתה מסביר שכל כך הרבה שנים ייבשו את מערכת הרפואית ועדיין יש לנו מערכת כל כך חזקה וחכמה?
"משום שישנם אנשים שהם מכורים למקצוע. ישנם אנשים שאוהבים את המקצוע ואת החולים ולא מביטים על השעון. האחיות שלנו טובות. כשהייתי רופא צעיר ועבדתי בחדר מיון גם ב־3-2 לפנות בוקר, הייתי נרדם בהליכה ופתאום היה מגיע אמבולנס אם חולה קשה – תוך דקה מושפרץ אדרנלין ואתה מתפקד בצורה מטורפת ואתה חד כמו תער".
מה התחזית שלך? מה יקרה שנה מהיום?
"אני מאמין שנסתכל אחורה ונספר 'אתם זוכרים שבפסח ובראש השנה לא נפגשנו עם הילדים והנכדים שלנו?' אני מאמין שזה יהיה, כי אני מאמין שיהיה חיסון ואני מאמין שנכיר עוד יותר טוב את המחלה. אבל תראה אני אופטימיסט מלידה. אני גם מאמין שהקורונה שינתה אותנו לטובה כבני אדם בזה שהיא חינכה אותנו להיגיינה, לרחוץ ידיים, ואולי ללכת עם מסכות לא רק בתקופה הזו אלא גם בעתיד במצבים מסוימים. אני אופטימי לגבי היום בעוד שנה".