103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
גולן יוכפז וענת דוידוב

פרופ' גמזו: אפעל להגבלה של 10 אנשים בבתי הכנסת

בריאיון מיוחד לגולן יוכפז ולענת דוידוב הודה כי זו תהיה המלצתו בוועדת הקורונה • הזהיר: "יכול להיות שנצא משליטה עם 8,000 חולים ביום"


בימים האחרונים התקבל הרושם כי החמרה במגבלות הסגר תתקבל, אם בכלל, רק אחרי יום הכיפורים - וזאת בשל לחצים פוליטיים לקיום התפילות בבתי הכנסת במתכונת הכי נרחבת במגבלות הקיימות. עם זאת, הבוקר (ג') מגלה הממונה על המאבק בקורונה, פרופ' רוני גמזו, כי בכוונתו לפעול להגבלה משמעותית של התפילות עוד לפני הצום, ולהביא לכך שבתוך בתי הכנסת לא יהיו יותר מ־10 מתפללים בו זמנית. בריאיון מיוחד לגולן יוכפז ולענת דוידוב ב־103fm גילה גמזו כי בכוונתו להציג עמדה זו בפני ועדת הקורונה של הכנסת, אשר צפויה להתכנס היום, והזהיר: "אנחנו במצב חירום, אסור לזלזל ולהיות אדישים".

"המצב עדיין בשליטה אבל הוא חמור מאוד, כל שבוע אנחנו נגדל ב־200 חולים קשים בתוך בתי החולים, אנחנו במצב חירום", התריע הפרופ', "סיירתי בשלושה בתי חולים, הם יהיו ערוכים, הם לוקחים את האתגר, הם פותחים מחלקות מורידים פעילות אלקטיבית, מזל שיש לנו בתי חולים חזקים, החירום של המצב בא ואומר שיכול להיות שזה יצא משליטה עם 8000 חולים ביום. כשנאבד שליטה נרד בצורה משמעותית בצורת הטיפול, אנחנו לא רוצים להגיע לשם, כשזיהנו שזה הולך להשתולל, ביקשנו את הבקשה הלא שגרתית לחזור לסגר. המסר הוא באמת מצב חירום לאזרחים, הישמרו".

לדברי גמזו, אנחנו כפסע מאיבוד שליטה, אך עם זאת, הרגיע ואמר: "אנחנו לא נהיה איטליה, ניתן את הטיפול הטוב ביותר, הגדלנו את מספר המיטות ונגדיל עוד". 

אתה יכול לומר הבוקר שכל חולה שמגיע לחדרי המיון, למוקדי הקורונה בכל רחבי הארץ, מקבל את הטיפול הכי טוב שמערכת הבריאות יכולה לתת לו?
"לא רק הכי טוב שמערכת הבריאות שלנו יכולה לתת לו, הכי טוב בעולם. אנחנו נותנים טיפולים באקמו. אנחנו ייצרנו מערכות של טיפול נמרץ עודפות, נוספות לכל בתי החולים. כל הפריסה של בתי החולים מסודרת בהקשר הזה, הם יודעים כרגע מה הם צריכים לעשות".

כלומר, לשיטתך, כל חולה ישראלי שהגיע למחלקות המיון והיה צריך טיפול אקמו, קיבל אותו.
"כן, יש לנו כרגע 16 חולים או 15 חולים על אקמו. כמות העמדות שלנו של אקמו היא פי שניים או פי שלושה, אנחנו נעמוד בהכול. אבל המסר הוא לא זלזול ואדישות בגלל שנעמוד בהכול, תזכרו גם יש 50 אלף בתוך קופות החולים, המסר הוא, זה באמת מצב חירום לאזרחים, תישמרו, תשמעו לכללים".

בקשר לביטול הניתוחים האלקטיביים, הבהיר גמזו כי זה לא יעלה בחיי אדם: "אין הגדרה גורפת לביטול של כל הניתוחים האלקטיביים, יש הגדרה לכל מנהל בית חולים, 'תכין את כמות המיטות שדרשנו ממך, ותאזן בתוך בית החולים שלך את הטיפולים שאתה צריך לתת. אני מנהל בית חולים, אפשר לנהל את זה ללא מחיר בחיי אדם, אני אומר לך את זה באחריות", עם זאת ציין: "אבל אם הכמויות ימשיכו לגדול, קחו בחשבון, זה גם כן יקרה ואנחנו לא רוצים להגיע לשם".

"התקהלויות לא מסודרות גורמות לתחלואה והורגות"

בהמשך הביע גמזו את דעתו על ההפגנות והתפילות ההמוניות בבתי הכנסת, ואמר: "אני חושב גם על זה וגם על זה שההתקהלויות האלו צריכות להיפסק. ההתקהלויות הללו שהן לא מסודרות ולא על פי הכללים ולא על פי המרחק גורמות לתחלואה והן הורגות. אני אמרתי בצורה הכי ברורה, אף על פי שיש מתווה תפילות, אני קורא לכולם להתפלל בחוץ במרחק, לא חייבים את החלל הסגור, אנחנו באמת במצב חירום, אסור לנו להגדיל את התחלואה". 

פרופ' גמזו גם ציין כי הנושאים הללו יעלו היום (ג') לדיון בקבינט הקורונה. "יש לנו יומיים-שלושה לפני יום הכיפורים, נושא מאוד מורכב ורגיש, ונכון אנחנו במצב חירום, צריך לעלות את כל הדברים על השולחן. מעבר לכך, המתווה הזה מסתיים אחרי יום הכיפורים, אנחנו צריכים לדון לגבי כל המצב היום בקבינט הקורונה", אמר, והסביר כי עמדתו היא שיהיו 10 אנשים בתוך בית הכנסת, וכל השאר בחוץ. 

על דרישת ההורים לפתוח את מערכת החינוך, אמר גמזו: "אז שידרשו, זה דיסוננס בלתי סביר במדינת ישראל. לפני דקה דיברנו על כך שצריך להדק, וחללים סגורים". על כך גולן השיב לו: "אבל אנשים גם לא מבינים את הדיסוננס שבו אתה מתבטא או שבו אתה חי, מצד אחד אתה אומר שהמצב הוא כמעט על סף איבוד שליטה, מצד שני, אתה לא תומך בסגר מלא".

גמזו הסביר כי "אני לא תומך בסגר מלא, מבחינה רפואית, עדיף לנו, אנשי המקצוע, סגר מלא, הממשלה צריכה לשקול שיקולים רחבים - הם שיקולים כלכליים, הם שיקולים של הרס המשק, הם שיקולים של פגיעה אנושה, בלתי הפיכה בכמות של מובטלים, אלה שיקולים רחבים. ראוי שהממשלה תשקול שיקולים נוספים. כשאנחנו באים כאנשי מקצוע, קל לנו יותר להגיד 'סגר חונק', אף אחד לא יוצא מבית, אבל אני יכול להבין שלממשלה יש שיקולים רחבים יותר להחזיק את המשק פועם".

מי אשם בסיפור הזה?
"אני לא מתעורר כל יום בבוקר לחפש את האשמים, זה באמת סיפור מאוד מורכב. נגיף הקורונה הוא נגיף מתעתע. פעם אחרי פעם, הקורונה תמצא כל חריץ, כל חג, כל מנהג, כל התקהלות, כל אדישות, כל רגע של זלזול, ותחדור דרכו".

אתה מאשים את הקורונה, אבל התפקיד שלכם זה לסתום את החורים האלה. 
"אז אנחנו מנסים, ותראה כמה זה קשה, ותראה כמה זה קשה לעיתים במאבקים לסתום את החור הזה ואת החור הזה".

זה קשה מאוד, אבל אתה רואה מדינות אחרות שעשו את זה בהצלחה מרובה, זה קרה שם. אפילו המודל השבדי שכל כך לגלגנו וזלזלנו בו, היום זו הצלחה גדולה. יכול להיות שהקהל שונה שם, אולי שם ממושמעים ואנחנו לא
"רק תספרו את כמות הנפטרים במודל השבדי, אני לא הייתי מציע לאף אחד לאמץ אותו, ובטח לא בתרבות הישראלית, כי זה קצת שונה".

יש מודל שכן היית מאמץ, יש מדינה שאתה נושא אליה עיניים?
"אוסטריה, כן בהחלט. מדינה בסדר גודל של ישראל, היינו ביחד בגל הראשון באותן כמויות, באותו תהליך".

אבל משמעת עצמית אחרת לגמרי.
"אני מסכים איתך, תראה אני לא רוצה לזרוק על הציבור את הסיפור של המשמעת העצמית, כי יש גם את מה שהציבור רואה".

מישהו יעניש פלילית את היועצים של ראש הממשלה?

הפרויקטור גם התייחס לדיווחים לפיהם, טופז לוק ועופר גולן, יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפרו בידוד, והבהיר: "כל אחד שמפר בידוד, תהיה אכיפה מולו, כולל ענישה פלילית. הנושא הזה עד כמה שאני מבין נמצא בתהליך של בדיקה", גולן הטיל בכך ספק: "אתה אומר את המשפט הזה, ואתה לא באמת מאמין בו. איזו ענישה פלילית? מישהו יעניש פלילית את היועצים של ראש הממשלה?", לדברי גמזו, הנושא נמצא בבדיקה, ואמורים לתת לו את הנתון לגביהם בהערכת המצב הבוקר". 

גמזו גם נשאל על החורים שניתן לראות בסגר הנוכחי, והסביר: "הממשלה מראש, גם בהמלצתי, החליטה על סגר שפוגע פחות בכלכלה, שם את רואה את החורים. בהחלט הייתה כאן החלטה מודעת מראש לא ללכת לכיוון מרץ. כיוון מרץ הוא כיוון אנוש מבחינה כלכלית, במיוחד עכשיו. את צריכה להבין, יש לנו מעל לחצי מיליון מובטלים. הסגר ההדוק של מרץ יביא עוד מיליון ועוד קריסה, אנחנו צריכים לאזן את עצמנו בעניין הזה, לכן הממשלה קיבלה החלטה לא פשוטה למה שאתם קוראים סגר עם חורים".

מה היא תחליט היום?
"אני מניח שעל הידוק. התזמון של ההידוק, זו גם כן שאלה שתידון בממשלה".

"המחיר האישי ענק"

לקראת סיום השיחה, הגיב גמזו להאשמות שמוטחות בו מצד בכירים בממשלה, ואמר: "אני חושב שזו פשוט בושה", אך ציין: "אני לא מתייחס לזה, אני מסתכל קדימה וכל יום מתעורר בבוקר למלחמה ולמאבק, איך להקטין את התחלואה, איך לשכנע את הציבור, גם בתנאים המורכבים הללו, ואיך לבצע את ההחלטות הנכונות".

מתי בפעם האחרונה חשבת על התפטרות?
"אולי שבוע שעבר, אבל המחשבות האלו, באמת, אני חושב אותן ומזיז אותן הצידה. זה כל כך מורכב, זה כל כך קשה, המחיר האישי ענק. ההחלטה על סגר, לא פשוטה, אבל קיבלנו אותה, ראינו את המצב, ראינו את השינוי. כל יום שעובר הוא יום שגורם לך לחשוב גם על עזיבה, אבל אני לא נמצא כאן בתפקיד קל ובתפקיד שאני עושה דין וחשבון כל בוקר על עזיבה אלא דין וחשבון כל בוקר מה צריך לעשות למלחמה בקורונה, ואני ממשיך כמובן עד 1 בנובמבר, זה היעד ששמתי לעצמי".

ב-1 בנובמבר חוזר לאיכילוב?
"כן, ואתמול ביקרתי באיכילוב. מאוד מאוד מורכב להיות מנותק מאנשים שאתה מנהל אותם, והם נמצאים כרגע גם כן במלחמה. ביקרתי באותו מיון שאותו טור בעיתון דיבר עליו, זה באמת מורכב. אני חייב להיות ליד העובדים שלי. כן, יש עוד מספר שבועות להמשיך להילחם פה".

עריכה: אמיתי דואק

22/09/2020
הישארו מעודכנים

פרופ' רוני גמזו, אתמול
פרופ' רוני גמזו, אתמול  |  צילום: דוברות ביה"ח וולפסון