פרופ' שוקי שמר: "אנחנו נכשלנו"
יו"ר אסותא הביע את דעתו על נתוני התחלואה הגבוהים וטען: "לא צריך פרויקטור. הייתי מעביר את הטיפול בקורונה לפיקוד העורף"
יו"ר אסותא פרופ' שוקי שמר שוחח עם סיון כהן ב-103fm על משבר קורונה, ובהמשך הצטרף רונן ברגמן ('ידיעות אחרונות') שפירט על התחקיר שעשה בקשר לניסיונות הצבא להיות מעורב בפתרון המשבר.
"את תוצאות הסגר נראה, אם בכלל, רק עוד כשבוע-שבועיים. יחד עם זאת, צריך לזכור שהסגר הזה גם נעשה בתקופה מאוד בעייתית שבסך הכול צריכה בדרך כלל לשמח אותנו, תקופה של חגים - ראש השנה, יום הכיפורים. אבל בעת הזו כשנכנסנו לסגר עם מספר גבוה מאוד של חולים, ונכנסנו לחגים שבהם יש הצטופפויות רבות מאוד, אז לא פלא שאנחנו מקבלים היום תחלואה גבוהה. אגב, אנחנו גם לפני התקופה של ראש השנה, עם כל תקופת החתונות והחאפלות למינהן, אני בכלל לא מתפלא שהמספרים גבוהים, ואני גם לא אתפלא אם הם ימשיכו להיות גבוהים", אמר.
אנחנו שומעים עוד ועוד סיפורים באמת קורעי לב של אנשים ששמרו על ההנחיות ונזהרו, בכל הגילאים, ובכל זאת זה תקף אותם.
"אני לא מכיר כאלה. אני משוחח עם מנהלי בתי חולים, רק הבוקר ׁׁ(ה') שוחחתי עם מנהל בית חולים גדול ושאלתי אותו את השאלה הזאת, וכנראה שהתשובה היא שלילית", טען שמר, והוסיף כי צריך להקפיד על עטיית מסכה במרחק של שני מטר והיגיינה. "אין פה הנחות. אנחנו כנראה ככלל עם לא ממושמע", הדגיש.
לגבי הפרויקטור פרופ' רוני גמזו, והאפשרות שיעזוב את התפקיד כבר עכשיו, במקום ב-1 בנובמבר, אמר פרופ' שמר: "הוא חושב שהוא בא לשליחות מסוימת שהוא רוצה עדיין לממש אותה. נכון שחלק גדול מהמלצותיו המקוריות לא התקבלו, יחד עם זאת יש גם הרבה מאוד דברים חיוביים שהוא כן עשה וממשיך לעשות - מפגשים עם ראשי ערים, הנחיות כאלה ואחרות, העזרה בפיתוח והקמה של המפעל הגדול הזה של חקירה וקטיעת שרשרת ההדבקה, אז עדיין הוא עושה דברים".
עוד אמר: "כשאתה פועל במילייה פוליטי, אתה חשוף להשמצות ולגינויים ולכל מיני קריאות גנאי, ואתה צריך להחליט אם אתה רוצה להיות שם או לא רוצה. אם את שואלת אותי, אני באופן אישי לא הייתי שם".
כאמור, תאריך העזיבה המוסכם של פרופ' גמזו הוא 1 בנובמבר. לדברי שמר, לא בטוח שיהיו זקוקים למחליף. "אני יכול להבין אם פרופ' גמזו יסיים את תפקידו ב-1 בנובמבר כפי שהוא הצהיר מלכתחילה", אמר והוסיף: "לא בטוח שהוא לא ימשיך, אולי יבקשו ממנו להמשיך, שמעתי היום גם את שר הבריאות שאומר שהוא פנה אליו להמשיך - אבל אני אומר, אם הוא יחליט להפסיק, נשאלת השאלה, האם צריך פרויקטור לקורונה. המשנה למנכ"ל גרוטו גם כן התבטא היום ואמר שהוא חושב שלא צריך למנות מישהו חלופי כי יש את מנכ"ל משרד הבריאות, וגם פרופ' גרוטו כבר צבר הרבה מאוד ניסיון וכדומה.
לדברי שמר, "אני לא בהכרח חושב שצריך פרויקטור מתוך מערכת הבריאות כי משרד הבריאות הוא די טוב וחזק. אני כן חושב שהייתי מעביר את כל הטיפול בקורונה לפיקוד העורף כי זה גוף חזק שיש לו מטה, יש לו תהליכים טובים, יש לו מערכת הסברה יוצאת מן הכלל שחבל שהיא לא מופעלת. הייתי רוצה לראות באולפנים, לא את מיטב חבריי ואותי, אלא לראות אנשים שיש להם סמכות כלפי הציבור, כי אנחנו נכשלנו".
"כבר במרץ בעצם היה ברור שאפשר להתמודד עם סגר עד נקודה מסוימת"
בשלב הזה הצטרף רונן ברגמן שפרסם ב'ידיעות אחרונות' תחקיר על מה שקרה בגל הראשון עם משה בר סימן טוב ופרופ' סיגל סדצקי, ועד כמה, לפי התחקיר, הצבא רצה לתרום אך חסמו אותו.
"מונה צוות בראשות פיקוד של קצינים בכירים בחיל האוויר, והמטרה שלהם הייתה בעצם להקים את מה שנקרא אז 'המכלול', זאת אומרת, מערך על שישמש את המטרה המרכזית, והיא לקטוע את שרשרת ההדבקה. היו שם הרבה מאוד תוכניות, אבל השורה התחתונה הייתה שמשרד הבריאות ובעיקר זאת הייתה אז הממונה על בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, עצרו בעצם את היכולת להניע את העגלה הזאת קדימה ולהקים את אותו 'מכלול' ששם לו למטרה בעצם לקצר את אותו פרק זמן".
לדבריו, "זה לא שמישהו כאן רצה להרע או רצה שיהיו חולים, אני בטוח שכל אחד עשה את מה שהוא חושב שהוא הכי טוב, אבל ברגע שאנחנו מתמודדים עם תופעה חדשה, אי אפשר לרכז את כל העוצמה ואת כל הסמכות ואת כל קבלת ההחלטות בידיים של בן אדם אחד או שניים או שלושה, ומה שקרה זה שהנהלת משרד הבריאות מידרה את כל המומחים, לא נתנה להם דריסת רגל, ולא נתנה לצבא דריסת רגל באף אחד מהמנגנונים. כל נושא החקירות האפידומיולוגיות נותר מאחור, רשום על פיסות נייר בלי כוח אדם משמעותי שיכול לענות על הצרכים שאכן נוצרו".
ברגמן ציין כי בעקבות כי החלטות אלו משפיעות עד היום. "את הפירות הבאושים של מרכוז העוצמה וחוסר הנכונות לשמוע גם דעה אחרת וגם לקבל עצות מגורמים אחרים, אנחנו אוכלים היום. וזה לא דבר שמתחיל בהחלטה של נתניהו לשחרר את המדינה חזרה לחיים רגילים ביוני או במאי, אלא זה מתחיל כבר במרץ", טען ברגמן, והוסיף: "כבר במרץ בעצם היה ברור שאפשר להתמודד עם סגר עד נקודה מסוימת, אבל כדי שהמדינה לא תיהרס כלכלית צריך ללכת לדבר אחר, והדבר האחר הוא קטיעת שרשראות ההדבקה. ותראו, הנה אנחנו נמצאים כבר 7 חודשים אחרי ומדינת ישראל לא פיתחה מנגנון יעיל שיעצור ויקטע את שרשראות ההדבקה".
פרופ' שמר, הגיב לממצאי התחקיר, וטען כי כיום זה כבר לא רלוונטי. "אנחנו יודעים שבמלחמה כמו במלחמה, צריך להעביר את הסמכות והאחריות הכוללת לטיפול במשבר הזה. עכשיו, במלחמה הזו שאנחנו לא הכרנו את אופיה ולא היו לנו כלי נשק להתמודד איתה נעשו הרבה מאוד דברים טובים מתחילת המגפה, גם נעשו הרבה מאוד טעויות", אמר, והוסיף: "ואם אנחנו מדברים רק על הנושא הספציפי של החקירה וקטיעת שרשרת ההדבקה, אז כמובן שהיום זה לא רלוונטי".
שמר טען כי "גם אם היו מקימים את אותה קבוצת אנשים שבזמנו חשבו שהיא תטפל רק במאות אנשים, אין מצב שאנחנו יכולים לעשות חקירה ולקטוע שרשרת הדבקה, של 8,000 אנשים ולא של 2,000 אנשים, רק של מאות אנשים. זה דבר מאוד מורכב, מאוד מסובך".
לקראת סיום ברגמן סיכם את כהונת פרופ' גמזו כפרויקטור קורונה, והטיל ספק באפשרות שהוא ימשיך בתפקידו אחרי 1 בנובמבר. "אני חושב שאחרי הציטוטים של פרופ' גמזו שפורסמו ב'ערוץ 13' שייחסו לו אמירות קשות מאוד על ראש הממשלה ולא הוכחשו על ידו, אני קצת מתקשה להבין למה הוא לא הניח את המפתחות", אמר.
עוד הוסיף ברגמן: "הוא מתאר מציאות שבה לא מקבלים את המלצותיו, מגיעים להחלטות הלא נכונות, בניגוד לחוות דעתו המקצועית, וגם לדבריו, זה נעשה באופן מאוד לא ראוי. בכל מקרה קשה לי לראות מצב שאחרי שנציב הקורונה אומר דברים כאלה, לא תיפער בינו לבין האיש הממונה עליו, ראש הממשלה, תהום גדולה של אי אמון. לכן, במוקדם או במאוחר הוא יוחלף, או במישהו אחר או שפשוט התפקיד הזה יתמוסס. בכל מקרה, אני חושב שאפשר לסכם את הכהונה שלו כמי שהתחיל עם הרבה כוונות טובות, הרבה מאוד ידע, גם הרבה מאוד רעיונות - לקבוע סוג של חוזה חדש בין השלטון לבין האזרחים - ומסיים את התפקיד, לא בהכרח באשמתו, במשבר אמון נורא של הציבור במוסדות השלטון. אני חושב שרוב הציבור חושב שמדובר באיזו שהיא התנהלות לא ברורה ובוודאי לא כזאת שפתרה את הבעיה".
עריכה: אמיתי דואק
