משבר הקורונה עוד ממש לא מאחורינו, אך מנתונים שפרסם הבוקר (ה') משרד הבריאות, נדמה כי המצב מתחיל להשתפר מעט. מהדוח שפורסם עולה כי ביממה החולפת, אובחנו 1,089 בני אדם כחולים בנגיף, מספר נמוך משמעותית ממספר החולים ביום לפני כחודש, כך שמספר החולים בישראל בשעה זו עומד על 307,765 מאומתים. האם ישנה סיבה לאופטימיות, זהירה ככל שתהיה?
פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר בצוות המומחים של פרופ' גמזו, שוחח עם בן כספית וינון מגל ב־103fm והתייחס להתנהלות המדינה עם המשבר: "הגעה לסגר זה כישלון, אנחנו כמומחים הצענו את תוכנית הרמזור שמשמעותה היא לא רק הטלת סטיגמה על אוכלוסיות אלא גם לחזק את רמת הרשות המקומית. כעת, אנחנו רוצים לצאת בצורה מדורגת, לא כפי שעשינו בפעם הראשונה, ויש כללים הגיוניים שצריכים לחול על כל דבר בצורה בה נדע להמשיך ולחיות עם הקורונה. חבל לי שבמשרד החינוך שיכול היה להתכונן לדברים שדובר עליהם הרבה מאוד עדיין יש בעיות".
האם ההחלטות המתקבלות בקבינט הקורונה באשר ליצאה מהסגר זוהמו במניעים פוליטיים? פרופ' דוידוביץ' השיב: "לדעתי הדיונים שיש בקבינט המומחים של פרופ' גמזו הם ברמה מקצועית וגבוהה, הסיכומים שלנו גלויים לציבור ואנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר קונצנזוס. ודאי שאנחנו מתוסכלים כשדברים מתעכבים ולא מאושרים. אני בעצמי אמרתי שאני לא חושב שיש לנו את הפריווילגיה לשים את המפתחות על השולחן, אולי זה הכי קל. אני חושב שהשפענו בצורה מאוד משמעותית. אנחנו ממשיכים הלאה, בטח פרופ' גמזו, יש לו עור מאוד עבה ויש התקדמות גדולה בהרבה חזיתות".
עוד הוסיף כי: "גם בסגר הראשון התנגדתי להרבה מהלכים. יש פה תפיסה מאוד פשטנית, כאילו מדובר או בסגר טוטלי או בהפקרות טוטלית. יש הרבה דברים שצריך לעשות שהם פשוט הגבלה של התקהלויות ומספר המגעים של כל אדם. אם כל אדם ייפגש עם הרבה פחות אנשים בכל יום ההדבקה תפחת, ואם נשתמש במסכות כל הדברים האלה מאוד ישתפרו. הסגר הפחות דרקוני היה הרבה יותר נכון, אנחנו יודעים לעשות את הדברים בצורה טובה ביותר אך אם נחזור מהר מדי לחתונות והתקהלויות זאת תהיה בעיה. אני מאוד שמח שאתמול בקבינט הקורונה לא נכנעו ללחצים כדי לפעול במתווה שהוא יותר בעייתי, לצערי הגענו לסגר כתוצאה מכישלון ניהולי אז כדאי שלפחות נקצור את הפירות ונוכל להמשיך ולהתקדם הלאה בצורה מדורגת".
את דבריו סיכם פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר בצוות המומחים של פרופ' גמזו, באופן אופטימי למדי, והסביר כיצד יש להמשיך מכאן: "הנתונים האלה מדהימים, זה קרה בדם יזע ודמעות הגענו לנתוני תחלואה של אובדן שליטה ונאלצנו להיכנס לצעדים הרבה יותר חמורים. היינו יכולים להיות בנתונים האלה והיינו בהם כבר מזמן, אך בכדי לשמור עליהם אנחנו חייבים להתאזר בסבלנות ולעשות דברים הגיוניים כמו לפתוח את גני הילדים שזה משמעותי לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינת ההתפתחות הנפשית והקוגניטיבית של הילדים. אנחנו בעיקר להתאפק, ובכל שלב נחכה לפחות שבועיים. לעשות אקורדיון של לפתוח ולסגור זה דבר בלתי אפשרי, יש לו מחירים נפשיים וכלכליים".
עריכה: מיכל קדוש