יו"ר ימינה נפתלי בנט שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב-103fm על מדיניות הטיפול, שלדעתו, צריך להפעיל במשבר קורונה, והתייחס גם לאפשרויות השונות במקרה של בחירות אפשריות.
בפתח השיחה, בנט מתח ביקורת על מדיניות הממשלה בקשר לקורונה, ואמר: "כל התפיסה כרגע היא תפיסת 'אקורדיון'. ראש הממשלה ביטא אותה, הוא אמר: 'אנחנו פותחים, התחלואה עולה - אז סוגרים'. בתוך האקורדיון הזה יש המון בעלי עסקים שכל פעם נמחצים, עד שהם נגמרים".
עוד אמר: "יש בערך 10 מדינות שהצליחו להשתלט על הקורונה, ואני לומד אותן לעומק. זו יכולה להיות אורוגוואי, זו יכולה להיות ניו זילנד, טאיוואן, דרום קוריאה, אתה מנסה ללמוד מהן. ובגדול, אצלן לא עבדו בתפיסת האקורדיון, ולא בתפיסת סגרים, אלא בתפיסה שבגדול אומרת, להשתלט ולרדוף אחרי הנגיף, לבודד את מי שנשא, בצורה מאוד מקצועית ולשחרר את השער. זה אמנם דורש הרבה יותר מאמץ, אבל זה מניב תוצאות ולא פוגע בכולם. הגישה של המדינות שלא הצליחו, היא סגרים. עכשיו, השאלה שלנו, האם אנחנו רוצים להידמות לווינרים או ללוזרים. אני רוצה ללמוד מהטובים, לא מאלה שנכשלו, וזה לא בשמיים. יש לנו תנאי יסוד די טובים, אנחנו מדינת אי, הכי מדינת אי שיש עם נתיב כניסה אחד שזה נתב"ג, אנחנו מדינה צעירה, אומת סטארטאפ, אנחנו צריכים להיות המובילים בעולם, וזה מה שאני מנסה לגרום כדי שהכלכלה תוכל לפעול במלואה, לא באקורדיון".
בקשר למשא ומתן עם חברת 'פייזר' על החיסון לקורונה, אמר בנט כי "קודם כל זה חשוב מאוד לנסות להשיג חיסון, אבל צריך לראות את הדברים בקונטקסט הרחב. קודם כל, אנחנו יודעים מעט מאוד גם על החיסון של 'פייזר'. לפי הנתונים שאני קורא, הניסויים הקליניים יסתיימו ביוני 2021, אנחנו עוד לא יודעים האם זה מחסן גם אנשים שייחלו קשה או שזה רק יטפל באנשים שממילא יחלו קל. אנחנו לא יודעים אם זה מונע הדבקה או הידבקות. יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים. מה שצריך זו אסטרטגיית חיסונים, זה לא צריך להיות הירואי. בצבא אומרים שבקרבות המוצלחים, אין צל"שים, גם פה. היית צריך לשבת במאי-יוני לפני 5-4 חודשים, להבין את כל החברות שמתקדמות בתחום החיסון, ולהתחיל לחתום הסכמי אופציות. 'פייזר' היא חברה מאוד גדולה ורצינית, אולי תחתום איתה כבר במאי-יוני".
לדבריו, "צריך לבנות אסטרטגיה כוללת שגם מדברת על הלוגיסטיקה של שינוע החיסונים", וטען כי הוא לא מתרגש יותר מדי מפריצת הדרך כרגע של החיסון: "זה יגיע לזריקה על הכתף של בן כספית, במקרה הכי טוב, לא לפני מאי-יוני 2021, זה עוד שבעה חודשים. בשבעת החודשים האלה, כרגע יש לנו חורף באמצע, לעסקים אין שבעה חודשים, גם לא שבעה שבועות וגם לא שבעה ימים. לכן, צריך במקביל, עם כל הכבוד למערך הנכון שעובד על החיסונים, צריך פה לטפל ולהשתלט על הקורונה. זה יכול להיות גם עוד מעט מוטציה שתאיין את האפקטיביות של אותו חיסון. כלומר, לעבוד על החיסון, נהדר, אבל גם במקביל לעבוד על אסטרטגיה שמניחה שכרגע אין חיסון, ואת זה אני לא רואה".
מה אתה עכשיו היית עושה שהממשלה לא עושה?
"פשוט מנהל את זה במקצועיות. אני יכול עכשיו להגיד עשרות דוגמאות של דברים קטנים. אני אתן לכם דוגמה אחת, זה נושא הייבום, זה נקרא פולינג. למדתי לעומק את אורוגוואי, הם משתמשים בפולינג. מה זה פולינג? אתה נניח לוקח כיתה בבית ספר, בודק את כולה, אבל מערבב את התוצאות ומפענח אותן בפענוח אחד, ואז אתה יכול להכפיל פי 30 את קיבולת הבדיקות".
כשאתה מותח ביקורת קטלנית על הממשלה ועל המדיניות שלה בעניין הקורונה, אתה מערער את אמון הציבור בהחלטות הממשלה, ואז אנחנו מגיעים למה שליברמן ואחרים אמרו, שכל אחד יעשה מה בראש שלו, כי ההחלטות שלה לא שוות כלום, ואז אנחנו מגבירים את התחלואה כי אין אמון בהמלצות או בהנחיות של הממשלה. אולי בביקורת הזאת שלפעמים היא מוצדקת, לפעמים אני יכול להתווכח איתה, אולי אתה מגביר את המחלה?
"בסוף, אם אתה מסתכל על מכנה משותף בכל המדינות שהצליחו, זו מנהיגות שהייתה שקופה מאוד, קיבלה החלטות בסך הכול הגיוניות ואכפה אותן בשוויוניות. פה אין שקיפות, יש תמיד דרמות - קבינט לילי וכל מיני דברים. הבעיה היא לא העובדה שאני מציג חלופות, הרי זה תפקידי, אני באופוזיציה ובאמת יש פה כישלון. זאת אומרת, אני מנסה לתקן, ובסוף, הרבה פעמים, מאמצים את מה שאני אומר, רק באיחור. את המעבדות בנתב"ג פתחו באיחור של 9-8 חודשים".
זה התפקיד שלך כאופוזיציה, אבל השאלה היא, אם אין לך אחריות ממלכתית?
"ההיפך, זה כאילו אתה תגיד על תת אלוף או אלוף משנה בערב יום כיפור שהיה דופק על השולחן ואומר חבר'ה 'תתעוררו, תתעוררו', חבל שלא היה כזה. עת לכל דבר".
אז לא היו לך חיילים שאמרו, 'אנחנו מסרבים פקודה, כי אנחנו לא מאמינים בגולדה'.
"זה קו מאוד ברור, אני קורא חד משמעית, גם אם אנחנו לא אוהבים או כן אוהבים את התקנה המטופשת הזאת על העסקי-לא עסקי, אני לא אומר למדריכים, תפרו את החוק. אני עכשיו יושב בבידוד, ואני מתכוון להקפיד ככל יכולתי על הבידוד בשבועיים הקרובים. הדבר הנוסף שבאמת מערער את האמון הציבורי ולא מאפשר לנו להתגבר על המחלה, זו העובדה שכולם מבינים שקבוצות לחץ פה, הן אלו שמנצחות. אתה חבר מרכז של מפלגה ומקושר לשר, תצליח. קבוצה מסוימת לא יאכפו, קבוצה מסוימת כן יאכפו".
אתה בכוונה לא אומר חרדים?
"אני בעניין הזה עיוור. אני אגיד את זה נורא פשוט, אני אוהב את כולם, אני אדם שאוהב בני אדם. אני אוהב את החרדים ואת הערבים ואת היהודים ואת הדתיים והחילוניים, אני אוהב את כולם, כולם אזרחי ישראל. אבל האכיפה צריכה להיות שוויונית, לא משנה אם אתה יהודי או ערבי, דתי, חילוני, חרדי, האכיפה צריכה להיות שוויונית, מה מסובך?".
בהמשך נשאל בנט על ההתקרבות שנראית לאחרונה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לסיעת רע"ם ברשימה המשותפת, ואיך הוא רואה את הדברים. "אני זוכר שנתניהו היה גדול הנלחמים בזה, זה מאוד בעייתי להסתמך על מי שלא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית", אמר, אך ציין: "אבל כלפי האזרחים עצמם, הייתי מאושפז לפני שלושה שבועות בשיבא, חצי מהצוות היה ערבים. יש לי תכונה, אני מאוד אוהב להכיר את הרקע של אנשים. עכשיו, כשהייתי שם מאושפז - אגב פעם ראשונה בחיים - בשתיים בלילה, האחות מחליפה, אני מתחיל לשאול אותה, 'רגע, מאיזה כפר את? איך זה להיות מוסלמית דתייה וזה?', אנשים נהדרים, הם הצילו לי את איכות החיים ואני אסיר תודה להם".
אבל אולי נתניהו גאון ואולי הוא מכניס טריז בתוך המשותפת ומפרק אותם, ומבטיח להם להוריד את אחוז החסימה ואולי אפילו לימינה זה יהיה חשוב יום אחד, כמו שהיה פעם?
"אני מבין את הרצון ומקבל את הרצון עכשיו לדבר על כל הפינות הפוליטיות, האמת, המוח שלי לא שם. הבית בוער, זה כאילו אנחנו ב-10 באוקוטובר 1973 ושואלים אותי על אחוז החסימה, למי אכפת? באמת. אני רוצה להגיד לכם משפט שאולי תופתעו לשמוע ממני - בתפיסה שלי, ואני איש ימין מאוד, כן? כולם יודעים - בתפיסה שלי, בשנים הקרובות, בשנה-שנתיים הקרובות, צריך להניח את כל נושאי המחלוקת בצד, ולהתעסק רק בלהשתלט על הקורונה, לשקם את הכלכלה ההרוסה של ישראל - אנחנו בחובות של 300 מיליארד שקלים - ולאחות את העם. אחר כך נחזור להתווכח".
זאת אומרת, אתה לא פוסל אופציה לקואליציה גם עם מפלגות משמאלך, לא רק הליכוד, אני מדבר על כחול לבן, על יאיר לפיד, שלא נדבר על ליברמן?
"אני לא מקים עכשיו קואליציות, כי גם אין בחירות. אני אומר, כל הכוחות שמקבלים על עצמם להניח בצד הכול ולהתעסק בלהציל את המדינה, בואו נעשה את זה, בואו נציל את המדינה".
אתה אומר, 'אם לא פרנסה - לא מעניין', וזה להבנתי, ולהבנת רבים, הביא לך בסקרים לפחות, תמיכה עצומה. אבל אם עכשיו ביידן בא ומכריז שהוא הולך בכל הכוח, נניח, על מדינה פלסטינית, מישהו יצטרך להילחם על ארץ ישראל, אבל אם זה לא פרנסה, זה לא מעניין אותך.
"אין ספק שיש פן ביטחוני - והייתי שר ביטחון, אז אני מכיר את זה - ופן מדיני. אני יכול להגיד לך אריה, שלהערכתי מהיכרות עם ממשלים שהיו ועם הדינמיקיות, אני לא חושב שהנושא הזה הוא בטופ 5 וגם לא בטופ 20 של ביידן. ביידן גם ראה לאורך הרבה זמן את חוסר התוחלת, אז אני חושב שגם אצלו כרגע אלה אותם פרמטרים - להשתלט על הקורונה, להשתלט על הכלכלה, לאחות את העם שלו".
לקראת הסיום, נשאל בנט שתי שאלות מפי בן כספית - אחת, בקשר להצעה של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ממפלגתו שהציע להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור למה תקציב מדינה, והשאלה השנייה, הייתה איך הוא רואה את הכוננות הדרמטית בדרום, בגלל יום השנה לחיסולו של בהא אבו אל עטא, המח"ט של הג'יהאד האסלאמי.
בנט השיב כי "לגבי תקציב המדינה, זה פשוט בלתי נתפס. זה נטו בגלל פוליטיקה. פשוט בגלל שיקולים פוליטיים לא מעבירים פה תקציב מדינה, גם אף אחד אפילו לא מתיימר לומר שזה למען המדינה. אני פוגש יום-יום אנשים בני 45 שגמרו להם את יתרת חייהם. כל יתרת חייהם, הם יצטרכו לסגור את החובות שלהם, וזה כל כך מכעיס. אני באמת קורא לממשלה, 'תתעשתו, תעבירו כבר תקציב'. לגבי אבו אל עטא, אני חושב שזאת הייתה פעולה נכונה, אנחנו צריכים להתמיד בדבר הזה, טוב שצה"ל נערך. לא צריך לשדר לחץ, יכול להיות שארגון החמאס יגרום לנו להילחץ, אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד חזקים. אני יכול להגיד מהיכרות עמוקה עם הרמטכ"ל אביב כוכבי, יש לנו מפקד צבא מעולה ואני סומך עליו".
אני מקבל מלא וואטסאפים, 'תגיד לו שאני הייתי מצביע בנט, אבל לא ימינה', ותשאל אותו, 'מה יקרה אם נתניהו יציע לו להיות ראשון ברוטציה, תמורת חסינות וחוק צרפתי'.
"אז תגיד לכל החבר'ה האלה בוואטסאפים, אין בחירות. כשיהיו בחירות, אני אהיה מאוד ברור. האמן לי בן, לא יהיה לך קשה לדעת מי אני חושב שצריך להנהיג את עם ישראל בעידן החדש ולהביא בשורה חדשה, זה יגיע, זה יקרה, נגיע לזה. כרגע, בואו נציל את המדינה, בידינו ככל שאנחנו יכולים".
עריכה: אמיתי דואק