היום (א') היו אמורות להיכנס לתוקף הקלות נוספות בסגר, ובהן חזרתם לספסל הלימודים של כיתות ה'- יב'. בשל העלייה הניכרת בתחלואה, ההנחיה הוקפאה עד להתכנסות מחודשת של קבינט הקורונה. שמואל אבוהב, מי שהיה מנכ"ל משרד החינוך תקף בחריפות את ההחלטה, ותיאר את מצבם של הילדים שלומדים באופן מלא מרחוק.
שר החינוך יואב גלנט הצהיר כי בכוונתו להחזיר את הלימודים במלואם, פרופ ערן סגל שהתראיין קודם לכן אצל בן כספית וינון מגל תמך בכך. שמואל אבואב הצטרף אף הוא לתפיסה לפיה צריך להחזיר את מערכת החינוך לפעילות מלאה, אך ציין כי נדרש לבצע התאמות למציאות הקורונה: "גנים עד כיתה ד' צריכים ללמוד חמישה ימים בשבוע ואין שיווי משקל בין הגילאים, כי ההורים לא יכולים ללמד למידה מרחוק. כל כיתות ה-יב היו בנויות על תפיסה של שלושה ימים למידה מרחוק ועוד שלושה ימים למידה פיזית או בשתי משמרות, האחת מ-08:00 עד 11:45 והשנייה מ-12:00 עד 15:30. לעולם מערכת החינוך לא קבעה תפיסה שאפשר ללמד רק מרחוק ולכן כל ההתנהלות היא שגויה משום שאם כרגע משרד הבריאות קבע שאסור לרכז את כולם וזה בסדר גמור אז עובדים באותה מתכונת שאמרתי - בקבוצות מצומצמות".
לטעמו, יש צורך שהמורים יבדקו את הפערים הלימודיים באמצעות מבחנים פנימיים. הוא הסביר כי: "לוקחים את המדד שעשינו במצב הרגיש של הילדים ובודקים אילו ילדים נמצאים בבדידות, מי נמצא בחרדה ובמצוקה, יש מערך שלם של פסיכולוגים ויועצים חינוכיים". אבואב הדגיש כי: "הילדים לא יכולים כרגע להתמודד עם המצב, זה גדול פי כמה ביכולתם ואם היה בא פרופסור ומנטר את המצב הרגשי הרווחתי חברתי של הילדים מה הוא היה מגלה? הוא היה אומר ש-9 חודשים הילדים איבדו את סדר היום, שליש מהילדים נמצאים בבדידות כל תלמיד רביעי מדווח על מצוקה יש יותר ויותר פערים שהולכים וגדלים, המשפחה לא בנויה להכיל את סדר היום של הלמידה של ילדים מרחוק ולכן כתוצאה מכל הדברים האלה המצב הנוכחי יותר רע מן המחלה".
כמו כן, טען מנכ"ל משרד החינוך לשעבר: "גם בנסיבות של קורונה הסגר זה לא שגרה, זה לא הצלחה, צריך ליצור שגרת לימודים בקורונה, למה? כי לעולם, לעולם, אי אפשר להתקיים רק על למידה מרחוק. היא יוצרת דברים קשים. מה שהקבינט צריך לקבל החלטה לאלתר בלי שום שיהוי ודחיה כי אין טעם, צריך להחזיר אותם בקפסולות בקצובות מצומצמות. לפזר בכל היישוב, קבוצה אחת תהיה בתנועת הנוער והאחת במתנ"ס. ובלבד שהמורים מלמדים את הילדים, אי אפשר להשאיר את הילדים להתמודד לבד עם המורכבות הזאת של הקורונה".
במדינות רבות בעולם המערבי גם בעת הטלת סגר כללי על האוכלוסיה, מערכת החינוך הותרה פתוחה. את הפער בין ישראל ומדינות העולם הסביר אבואב: "בתי הספר זה היכולת של חברה להניע את גלגלי החיים. בהיעדר שכבת מורים שמלווים את הילדים ומכוונים אותם ומסייעים להם להתמודד עם הסיטואציה, אי אפשר להשאיר את זה על כתפי ההורים לבד, הם מבינים שמערכת החינוך צריכה לפעול. לא במתכונת רגילה, לא כבימי שגרה, בצורה מצומצמת עם כללים שמקפידים על הזהירות, מפזרים את הכול אבל ממשיכים להניע את גלגלי החיים. כל הריתוק של כל המערכת גורם לפערים שכרגע לא מנטרים אותם כי המדדים הם מדדי חולי, הדבקה, מונשמים, מתים. אין ניטור של המצב החברתי הרווחתי והפערים שנוצרו".
לאן פנינו? לדעתו של אבואב: "החזקים יסתדרו כי הם ייקחו שיעורים פרטיים. זה המתכונת לאובדן הסולידריות והאחריות הלאומית על המערכת, החזקים יתנו 6 שעות למתמטיקה ולאחרים לא יהיה איך לשלם על 6 שעות, לכן האחריות היא אחריות ממלכתית של המדינה ואסור להפנות עורף אליה".
עריכה: עופרי גליכמן