האיש והגיטרה
דויד ברוזה, המוזיקאי האייקוני שלא מפסיק לנגן, התארח באולפנו של רז שכניק • ביחד השניים צללו אל אלבום הבכורה מ־1980
הזמן עובר מהר כשנהנים: בעשרות השנים האחרונות הפך היוצר, הזמר והגיסטריסט הוותיק דויד ברוזה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. ברוזה חתום על עשרות להיטים, והפך לאחת הדמויות המוכרות ביותר במוזיקה הישראלית. במסגרת 'אלבומי המופת' אירח רז שכניק את המוזיקאי האהוב שחזר אל להיטיו הגדולים, מתוך אלבום הבכורה 'דויד ברוזה' (1980).
השיר הראשון בו דנו רז שכניק ודויד ברוזה הוא לא אחר מהלהיט שכה מזוהה איתו - 'יהיה טוב'. ברוזה סיפר: "זה אלבום ראשון שלי שמאוד ריגש אותי. אני אף פעם לא חשבתי, לא חלמתי ולא תכננתי להיות זמר או מוזיקאי - הייתי בעניין של ציור כל השנים. דפנה ארמוני צלצלה אליי: 'פגשתי את יהונתן גפן הם מחפשים זמר שיחליף את קלפטר שחלה. מה דעתך? מחכים לך'. אני מגיע, שואל אותי יהונתן 'אם אתה תצטרף אלינו, תוכל להכין את השירים בשלושה ימים?' עשינו בבוקר חזרות ובערב ישבתי על במת 'צוותא', ככה התחילה הקריירה".
הוא הוסיף כי: "יהונתן נתן לי את השיר 'יהיה טוב' ואמר לי 'יש לך יומיים לכתוב את זה, אני רוצה שכל שבוע נכתוב על משהו אקטואלי'. לא קמתי מהכיסא, מהספה, ישבתי עד שיצא עשן. אני שמח נורא אבל מאז שכתבתי את יהיה טוב לא ציירתי ציור אחד". בהמשך, ברוזה סיפר כיצד נוצר השיר 'סניוריטה': יהונתן ואני, מערכת היחסים בינינו התחילה סביב כיכר לחם. הופעתי אצלו ואחרי מספר ימים הוא בא לבקר אותי בבית של הוריי. אפיתי לחם ואני זוכר שהוא נורא התרשם. יהונתן היה אומר לי 'אני רוצה לכתוב לך סרנדה כי כולם מתגפפים ואתה יושב לך תמיד בצד ושר שירים. אולי הסרנדה תביא לך מישהי, סיפור שאתה שר למישהי בחלון כמו בספרד'. הלחנתי את 'סניוריטה', שיר חמוד ומשעשע".
ברוזה ציין כי: "המפיק היה טומי פרידמן ז"ל שמבחינתי הוא האב של המוזיקה הישראלית בת זמננו. הוא היה מנצח על ההקלטות של אריק איינשטיין, כוורת, תמוז ועוד רבים וטובים. מי שחיבר בינינו היה מי שהפך להיות המנהל האישי שלי דאז, מיכאל תפוח. הייתה אווירה של משפחה, אני הבנתי שנכנסתי לעולם הזה לא כקליקה אלא כמשפחה, פנטסטי. לפרידמן היה חשוב לשמור על האינטימיות של הנגינה שלי ומצד שני להלביש אותה ב'פופיות' לפי טעמו. הוא לא בא מעולם ההפקות אלא מהעולם הטכני. הוא היה חלוץ בתעשיית המוזיקה העולמית".
כמו כן, האלבום כולל גרסת כיסוי שביצע ברוזה לשיר האלמותי של אריק איינשטיין 'ילדים של החיים'. ברוזה שיתף כי באותה העת, "אריק היה כמו עמוד האש של הרבה זמרים בזמני. זה היה הקריטריון לשירה ישראלית, לאיית את המילים, הסאונד. שרתי קאברים וזה אחד מהקאברים ששרתי. זה נורא עצוב, זה שיר מאוד־מאוד נוגע, שיר גדול ואני שמח ששמים אותו עכשיו תחת הזרקור לרגע".
'בלחישות' הוא השיר הראשון שכתב והלחין ברוזה: "התחלתי לכתוב עם יהונתן גפן והמיומנות שלי בכתיבה השתפרה. יהונתן יום אחד אמר לי 'כל חמור יכול לכתוב מילים למה אתה מחכה לי? לך על זה'. לא הבנתי מה הוא רוצה, התיישבתי וזה השיר הראשון שכתבתי, ואפילו העזתי להקליט. האמת היא שכשאתה כותב עולה השאלה - אם אתה מאמין שאתה מספיק טוב לכתוב אחרי שאתה שר טקסטים של יהונתן גפן? כי זה רף מאוד גבוה. אם אני כבר זמר ומוזיקאי, בוא נאמר שהגיטרה מנגנת יפה, השירה שלי בעלת צבע חדש נניח, אבל להגיד שאני יודע לכתוב שירים? זה יותר מדי". בהמשך, צללו אל הסיפורים מאחורי 'שיר אהבה בדואי', גרסת הקאבר לשיר של נתן אלתרמן 'מותר לומר' ו'רק דרך אחת'.
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: עופרי גליכמן
