הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה השבוע בקריאה טרומית, אולם נדמה כי הייתה זו הכרזתו של ח"כ גדעון סער על פרישתו מהליכוד, אשר יצרה את הסערה הגדולה במערכת הפוליטית. כיצד הדבר בא לידי ביטוי בסקרי השבוע? ניסים משעל בחן זאת בתוכניתו ב־103fm.
סקר הסקרים, שאותו הביא משעל בתוכניתו, הוא למעשה ממוצע של כלל הסקרים שפורסמו בכלי התקשורת מאז הכרזתו של גדעון סער. הסקר מציג תרחיש שבו גוש בראשותו של סער, הכולל את מפלגת ימינה, יש עתיד־תל"ם, כחול לבן וישראל ביתנו, מגיע ל־62 מנדטים ויכול להרכיב ממשלה ללא נתניהו.
עוד עולה מהנתונים כי ראש הממשלה המכהן לא יוכל להקים את הממשלה הבאה ללא גדעון סער, שכן, אילו הבחירות לכנסת היו מתקיימות השבוע, היה זוכה גוש הימין בראשות נתניהו, הכולל את הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה ל־58 מנדטים בלבד.
לפי ממוצע הסקרים שפורסמו, הליכוד זוכה ל־26 מנדטים, ימינה בראשות נפתלי בנט נחלשת ל־17 מנדטים, ש"ס ל־8 ויהדות התורה ל־7 מושבים.
גוש המרכז־שמאל בראשות יאיר לפיד, הכולל את יש עתיד־תל"ם, הרשימה המשותפת, כחול לבן ומרצ זוכה ל־45 מנדטים. יש עתיד תל"ם זוכה ל־15 מנדטים, הרשימה המשותפת ל־11, ישראל ביתנו ל־7 בעוד כחול לבן ומרצ עם 6 מנדטים כל אחת.
אם כן, התנועה החדשה בראשות גדעון סער מהווה, נכון לגודלה הנוכחי המשתקף מהסקרים הראשונים, לשון מאזניים עם יכולת לשנות את התמונה הפוליטית מקצה לקצה: אילו יחבור סער לנתניהו, הרי שלגוש הימין יהיו 75 מושבים, נתון מדהים. אילו יחליט לחבור, כפי שהתחייב, לגוש המתיימר להחליף את שלטון נתניהו, יזכה הגוש ברוב במליאה עם 62 מנדטים.
עריכה: עופרי גליכמן