מדינת ישראל עתידה להיכנס לסגר השלישי במספר הערב (א') וסביב ההכנות לקראת המאורע הקשה ביקשו ענת דוידוב וגולן יוכפז לשוחח עם פרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה, שהבהיר כי הם מעריכים שהסגר יימשך בין 3 ל־4 שבועות. בהמשך, הביע את דעתו על התנהלות האזרחים סביב החיסון מפני נגיף הקורונה.
למרות שהממשלה אישרה סגר של שבועיים בכירים רבים ממשרד הבריאות טענו שהסגר ייקח הרבה יותר זמן. בפתח הריאיון עם פרופ' אש הוא ביקש להדגיש כי לתפיסתו הסגר עתיד לקחת כ־3 עד 4 שבועות. אין דבר בטוח במגפה. "למדנו שהרבה דברים יכולים לקרות, אבל אני מעריך ששבועיים זה זמן קצר בשביל לראות את האפקט הזה. יש לנו תחזיות ואנחנו יכולים לחזות בהתאם למקדם ההדבקה כמה חולים יהיו במשך הזמן. אנחנו עושים את התחזית הזו על מצב מקדם ההדבקה עכשיו, והמצב שיהיה עם תחילת הסגר. זאת אומרת, שהסגר מוריד את מקדם ההדבקה ואפשר לחזות בצורה מדויקת כמה מאומתים יהיו בכל יום". כשנשאל מה בדבר החיסון אמר שהוא משנה, אבל ביקש להזכיר כי הוא משפיע באופן מלא רק כשבוע אחרי המנה השנייה, והם לקחו את זה בחשבון, ובזכות זה הם מקווים שזה יהיה הסגר האחרון.
נושא נוסף בו נגע פרופ' אש הוא פתיחת מערכת החינוך. בריאיון הסביר מדוע בחרו לפתוח חלק ממערכת החינוך, והסביר: "הדילמה פה היא שכמה שאתה פותח יותר הסגר הופך להיות פחות אפקטיבי. החלטנו שהלימודים מהגיל הרך עד כיתה ד', והלימודים של תלמידי כיתות י"א וי"ב לפני הבגרויות הם מקומות ואזורים שחשוב לנו שימשיכו למרות הפגיעה באיכות הסגר. ההמלצה שלנו במקור הייתה לא לפתוח את מערכת החינוך כי רצינו שיהיה סגר קצר, ושנוכל לחזור כמה שיותר מהר לחיים סבירים ולפתוח את המשק בחזרה".
לסיום, נשאל מה דעתו על התבטאותה של שאשא ביטון שטענה כי מדובר בסגר פוליטי, ואמר שההמלצות שלהם הן מקצועיות וטהורות, ואינן נגועות בשום דבר פוליטי. "אנחנו רואים את נתוני התחלואה, ואת מקדם ההדבקה שהוא גבוה, ומציגים את הנתונים בצורה הכי בהירה שיש. מבחינתנו, כאנשי מקצוע, אף אחד לא אוהב את הסגר.זה כלי קשה, אבל אין ברירה. אם אנחנו רוצים לעבור את התקופה הזו עד שהחיסונים יגיעו זה מה שצריך לעשות. סגר זה עוד כלי שיש בארסנל שלנו, וצריך לדעת איך להפעיל אותו".
עריכה: עדן בן ארי