המאזינה סיפרה כי הרבה פעמים היא פחדה מרגעים בחיים, ואמרה: "אני הפסקתי לברוח לפחות ברמה הפיזית, ואני מאוד מתעניינת באפשרות של ההשתנות גם בתוכי".
עוד אמרה כי היא מטפלת בילד שזקוק לתרופות, ותהתה האם טיפול הוא המקצוע נכון עבורה. "אני מנסה לטפל בהרבה דברים עכשיו, ואני לא בטוחה שאני מצליחה לטפל בעצמי מספיק טוב", אמרה.
לדברי שלומית, אותו ילד מראה למאזינה שיקוף שלה. "הרבה פעמים, האנשים סביבנו, למרות שהם לא דומים לנו, מראים הרבה מהשיקוף שיש בתוכנו, מהחיים שלנו", אמרה שלומית, והוסיפה: "דרך הילד את מגלה שגם את היית עם מחסום גדול בחייך, כי לא הצלחת לטפל בעצמך. את בעצם מגלה שהוא צריך הרבה מאוד גם עזרה של טיפול וגם של תרופות, והבריחה שלך היא גם סוג של תרופה".