חסימת הטוויטר של טראמפ - פעולה מוגזמת?
ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מומחית למשפט, טכנולוגיה ותקשורת, על השעיית חשבונותיו של נשיא ארה"ב בעקבות ההסתערות על הקונגרס
ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מומחית למשפט, טכנולוגיה ותקשורת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחסה לביקורת על הרשתות החברתיות, זאת על רקע השעיית חשבונות הטוויטר והפייסבוק של נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ.
"כתבתי ב-2018, שאנחנו נראה שבבחירות בארצות הברית של 2020, הפלטפורמות הגדולות, בעיקר פייסבוק וטוויטר וכו', תהפוכנה להיות שחקן בבחירות. הסיבה שאני חשבתי אז שזה הולך לקרות, היא בגלל שיש עליהן איום מאוד משמעותי ברגולציה", אמר שוורץ אלטשולר.
לדבריה, "כל מה שאנחנו רואים פה עכשיו, הוא לא משחק בחופש הביטוי והוא גם לא כל כך פוליטי, זה משחק עסקי לחלוטין. הפלטפורמות האלה יודעות שיש עליהן איום מימין ומשמאל להפסיק את הפטור שקיים עליהן בחקיקה האמריקנית".
סעיף 230, צריך להסביר מה זה.
"זה סעיף לחוק שנקרא 'חוק ההגינות בתקשורת' שנחקק ב-1996. המחשבה הייתה שהפטור הזה מאוד יעודד חדשנות. הוא מאפשר לפלטפורמות להחליט בעצמן מה כללי הקהילה שלהן, ויותר מזה, אם הפלטפורמה החליטה להשתיק אותי, אין לי עילת תביעה כלפיה, יש לה פטור גם כלפיי, לכן הוא כל כך חריג".
לטענתה, אותן רשתות פוחדות מהרגולציה האפשרית וכרגע מנסות להתגונן. "הפלטפורמות עושות את מה שעשתה התקשורת המסורתית במשך המון שנים. כל פעם כשרצו לבוא ולהסדיר אותה בכל חקיקה שהיא, היא רצה ואמרה, 'אני אעשה רגולציה עצמית'. הרשתות עכשיו עושות בדיוק את אותו דבר. הן יודעות שהולכת להיות רגולציה, והן מנסות להראות עכשיו, 'אנחנו לוקחות אחריות'", אמרה.
עוד סיפרה כי "לפני שנה בערך פרסמתי ספרון שקוראים לו התמודדות עם ביטויי שנאה ברשתות חברתיות. עשיתי את זה בגלל התחושה המאוד קשה בישראל, ב'יד ושם' למשל וכו' של התגברות של ביטויי אנטישמיות שהובילו גם למעשים, ראינו פיגועים נגד יהודים בארצות הברית וכו'. ואז עלתה השאלה, מה צריך לעשות? כי אנחנו לא רוצים לפגוע בחופש הביטוי, האם למשל לחייב את הרשתות החברתיות ביותר שקיפות, ביכולת ערעור על החלטות כל כך פוגעניות? האם לייצר איזושהי סוג של סקאלה של עונשים?".
לדבריה, כל התהיות הללו "הן בעצם פצצה מתקתקת מול הפרצוף שלנו. מי קובע את הכללים? מי מחליט לגביהם? האם עדיף למשל שזה יהיה באמצעות צווי בית משפט? זה יהיה יותר טוב אם שופטים מדינתיים יחליטו מה צריך להסיר ומה לא להסיר מפייסבוק? לכאורה יהיה בזה משהו יותר דמוקרטי, זה ישקף כאילו את ההסכמה החברתית בכל מדינה ומדינה. מצד אחר, זה יגרום לאינטרנט להיות איים של רגולציות".
'פרלר', רשת שלמה הורדה מחנות האפליקציות של אפל, של גוגל, מאמזון, זו פגיעה מטורפת. ומה יקרה מזה? הרי תנועת השוט ההיסטורית תהיה הרבה יותר קשה, הרבה יותר כואבת. אתה לא סותם לאנשים את הפה והם סותמים.
"אני מאוד שמחה שאתה אומר את זה, כי אלה טענות שאנחנו טוענים כבר הרבה מאוד שנים. כשיש לך חברות ענקיות שהפכו להיות בעצם שערי גישה אל האינטרנט - זה יכול להיות מנועי חיפוש בשעתו, זה יכול להיות חברות של שירותי ענן וזה יכול להיות פלטפורמות המדיה החברתית בעצמן. אז השאלה הגדולה היא, האם מותר להן לעשות מה שהן רוצות? מה הפיקוח עליהן? מי קובע את הכללים האלה? הופכת להיות שאלה אקוטית".
עריכה: אמיתי דואק
