למרות מבצע החיסונים ברחבי הארץ, קצב התחלואה מסרב לרדת. נוכח שיעורי התחלואה היציבים למדי, עולה השאלה האם להמשיך את הסגר המהודק לשבוע נוסף על אף שאינו מצליח להביא לתוצאות ראויות, גורם להרס הכלכלה ושובר את רוחם של האזרחים. בתוך כל זה, גם מצבם של בתי החולים אינו מזהיר ואין איש שיכול לקחת אחריות על העניין.
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה שוחח עם ג'ודי שלום ניר מוזס על המצב בבתי החולים בימים אלה, והביע את דעתו על הדברים. לדבריו, אנשים שולחים לבתי החולים תרומות והוא מרגיש כאילו נטשו אותם במערכה.
"המשבר הזה הגיע עכשיו לבתי החולים במרכז, אבל אנחנו חיים את המציאות הזו כבר חצי שנה בירושלים. אפשר להגיד שאנחנו כתובים בספר השיאים של גינס בתור בית החולים העמוס ביותר בחולי קורונה. ירדנו קצת מאתמול להיום, אבל יש לנו קרוב ל־125 חולי קורונה. למעלה מ־25 חולים מונשמים, וזה כאילו לשפשף את העיניים ולא להאמין", אמר פרופ' רוטשטיין.
אם שאלתם את עצמכם איך הרופאים והאחיות מסתדרים בבית החולים התשובה ברורה - ההנהלה החליטה לגייס למחלקת הקורונה עובדים ממחלקות אחרות, ולחלק את המשמרות בצורה שתטיב עם העובדים בכדי שהם לא ירגישו שחיקה. "כל התוספת הזו של ה־125 חולי קורונה היא אקסטרה למיטות הרגילות בבתי החולים. שתביני. לקחנו בניין ישן שהיה בשלבים של פירוק, הכשרנו אותו באופן מידי, והפכנו אותו למרכז קורונה. ככה, הרווחנו בזה ששאר בית החולים נקי מקורונה".
פרופ' רוטשטיין סיפר כיצד המצלמה של יוסי מזרחי קלטה אותו מזיל דמעה צוות העובדים שלו, לאחר שלא היה לו כסף לשלם לספקים. הוא סיפר כיצד התקשר לכולם, וביקש סחורה, אבל הם אמרו שהם לא יכולים לתת לו שום דבר. ככה לא היה לו מזון לפגים בבית החולים, וגם לא תרופות למחלקת קורונה.
"מה שקרה הוא שישראלים טובים, שממשיכים עד היום, שלחו לי צ'קים. כל אחד שלח לי צ'ק של 50 ו־150 ו־200. אני כותב לכל אחד מכתב תודה בחיבוק אדיר כי יותר מה־50 שקל זו ההתייחסות. זו האהבה שהם שולחים. זו התמיכה, כי מי שמקבל את ההחלטות לגבינו לא מקבל את ההחלטות הנכונות. הרי לדאוג לנו זה הרבה יותר חשוב מאשר לשלם 750 שקל לכל אחד במדינת ישראל. אני גם יודע מה יקרה כשיקבלו את הכסף - חלק גדול יתרום את זה לאגודות צדקה, לעזרה לנוער במצוקה", אמר פרופ' רוטשטיין, "לא מזמן מישהו מבני המשפחה של אחד החולים הביא איתו שקית מלאה בטישו ונייר טואלט למתקן של הקורונה כי אין. נגמרה האספקה, והספק לא רצה להביא עוד כי לא היה לנו איך לשלם".
"יום אחרי שבכיתי מול המצלמות הוזמנו לשר האוצר והוא נכנס לתמונה. עד אז ניסה סגן השר איציק כהן לעשות כל שביכולתו בכדי לעזור. באותו היום קיבלתי מקדמה של 50 מיליון שקל. הסכום הזה בבת אחת שחרר לי את כל האספקות התקועות שלנו. הצרות עוד לא נגמרו, אבל יש לי תקווה, ככה אוכל לשלם שכר לאלו שעבדו ונתנו את הנשמה שלהם לחולים כל החודש", אמר לסיום.
עריכה: עדן בן ארי