בימים האחרונים נצפתה מגמת ירידה איטית בנתוני התחלואה, אך המספרים עדיין גבוהים. בעוד מבצע החיסונים נמשך והממשלה מנסה לגרום לתושבי ישראל להתחסן לקורונה, שוקלים במשרד הבריאות להעביר חקיקה שתחייב עובדים להתחסן. מצד אחד, בריאות הציבור היא צו השעה ולכן יש חשיבות עליונה לחיסון האוכלוסייה. מצד שני, האם אין בכך פגיעה בזכויות הדמוקרטיות של האזרח? בנושא זה ביקשו אלון גל וליאת רון לשוחח עם עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ולשעבר היועצת המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.
עורכת הדין נעמי לנדאו התייחסה לסוגייה המשפטית המורכבת של חובת חיסונים, והסבירה: "ישנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שאוסר לפגוע בגופו ובנפשו ובחירותו של אדם באשר הוא אדם. אין הבדל בין עובד לבין אדם אחר, שניהם הם בני תמותה ובני חיים. כך שאסור על פניו לחייב לחסן או להתחסן. אלא, שישנה פקודת בריאות העם, שכמוה כחוק שחקוק במדינת ישראל. לפי סעיף 20, אם הכריז שר הבריאות על מחלה שהיא כמחלה בין־לאומית, עולמית ומסוכנת לציבור האזרחים במדינות כמו הקורונה, אזי, הוא מעניק סמכות למנכ"ל שלו להוציא צווים מכל מיני סוגים".
היא ציינה כי שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן (יהדות התורה) "עוד לפני שהיה אדם אחד שנדבק בקורונה, בינואר 2020 כשרק התחילה המגפה בסין, הוא הכריז על הקורונה כמחלה מדבקת ומסוכנת לציבור הישראלי. מכאן ועד עכשיו, לא יצאו הנחיות, הוראות, צווים, פקודות או נהלים למעט דברים מסוימים, כגון: חובת עטית מסכה, שמירה על מרחק, בידוד וקנס. הם סגרו את שדה התעופה, את הטיסות מכאן או לכאן כדי לבודד אותנו".
בהמשך, התייחסה לדרישה של מזכ"לית הסתדרות המורים הגברת יפה בן דוד לתעדף את צוותי ההוראה במתן החיסונים. למרות זאת, רק כ-50 אחוז מעובדי ההוראה התחסנו, וכעת בן דוד עומדת על זכותו של כל עובד לסרב לחיסון. "אני מאמינה באמונה שלמה שיפה בן דוד צודקת. היא מדברת על הכלל. היא אומרת 'תתעדפו ונתחסן במהירות', אבל 'הפרט יחליט בינו לבין עצמו האם הוא רוצה והאם הוא יכול'", אמרה, והדגישה: "יש כאלה שאסור להם להתחסן. אני בדעה שצריך לשבת, לשוחח, ולמצוא פתרון בר קיימא על מנת שהילדים והנכדים ילכו לבית הספר ולגנים, ואילו המורים יצאו נשכרים".
בהמשך, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, סיפר על דרישת התעשיינים להוציא לחל"ת עובדים שלא התחסנו: "מי שבוחר לא להתחסן, פוגע לא רק בעצמו ובבני משפחתו - הוא פוגע בציבור הכללי".
עריכה: עופרי גליכמן