מוקי וששון חייבים להתעורר
דני דבורין מזכיר לכוכבי הג'ודו שלנו: הזמן קצר והמלאכה מרובה • ומעביר מסר דומה גם לרוני לוי, מאמנה הטרי של באר שבע
3 הערות בעקבות אירועי השבוע:
א. שגיא מוקי ואורי ששון סיימו מהר מדי את חלקם בטורניר הג'ודו הגדול שאירחה העיר תל אביב. נכון שבספורט אתה נחשב על פי התוצאה האחרונה שהשגת, ואולם הוותק והניסיון הם בעלי משקל לא מבוטל. לפיכך עדיין ביכולתם של השניים להתאושש. אני מקווה שהדבר אפשרי. אבל באופק כבר נראים אורותיה של טוקיו, שאמורה לארח הקיץ את המשחקים האולימפיים. הזמן מתקצר והולך. הוא בוודאי לא ממתין לאף אחד.
ב. אין הפתעה גדולה בכך שמכבי תל אביב הדיחה השבוע את הפועל באר שבע מגביע המדינה בכדורגל. אחרי הכול, באר שבע עדיין מגששת העונה את דרכה, וזו גם הסיבה לכך שבימים אלה מונה רוני לוי למאמנה החדש.
על רוני לדעת שהפועל באר שבע נמדדת בשנים האחרונות בהשוואה ליכולת שהפגינה כאשר זכתה ב־3 אליפויות רצופות. הבעיה הגדולה היא שהעונה לא עומד לרשותה הרכב של כוכבים שסייע לה באותן זכיות. ובכל זאת, על רוני לוי לדעת שהקבוצה מבירת הנגב חייבת שיפור משמעותי כדי שתצליח לסיים את העונה לפחות עם כרטיס לאירופה.
לא פשוט להגיע בעיצומה של העונה, ואולם משהחליט לוי לקחת על עצמו את המשימה, אין לו 100 ימי חסד, משום שבכדורגל כל מחזור קובע. היתרון היחסי שאיתו הוא מגיע לבאר שבע נובע מהיכרותו את הכדורגל הישראלי. מכאן, גם התקוות הגדולות שתולים בו.
ג. לפני ימים אחדים העלה דולב חזיזה, כדורגלן מכבי חיפה, פוסט שבו הוא מקבל עליו את הדין ועונש ההרחקה ל־3 משחקים, למרות שלא הרים יד ולא נהג באלימות כלפי שחקני הפועל חיפה. כידוע, העונש הוטל עליו בעקבות עסקת טיעון של קבוצתו עם ההתאחדות לכדורגל.
דעתי בעניין זה ברורה: אם דולב חזיזה משוכנע בצדקתו - היה עליו להתנגד לכך ששמו ייכלל בעסקה.
