המאזין פתח בהודאה - "אני אוהב את בני גנץ" ואני מציע לו שיתפטר בכבוד וייצא לעבוד בתור כבאי.
בהמשך עבר לפרשת ילדי תימן החטופים: "בשנות החמישים ילדי תימן שהו בבתי החולים, וכשההורים שלהם רצו לקחת אותם, אמרו להם - לכו לקחת מכתב שחרור. כששבו אמרו שהילד מת. בלי קבר ובלי כלום".
פלג התייחס להצעת המדינה לפתור את העניין באמצעות פיצוי כספי: "האם אין בהצעה זו בעצם הודאה של המדינה בטעות?".
המאזין הבהיר כי כסף לא יפצה את ההורים שאיבדו את ילדיהם: "מכרו את התינוקות באלפי דולרים. אנחנו רוצים לדעת איפה הקברים שלהם".
פלג הודה: "כל אחד מהתסריטים הוא נורא ואיום".