לפני ימים אחדים קראתי על כך ששוב הועלתה ההצעה לשנות את לוגו האן.בי.איי, ולכלול בו את דמותו של קובי בראיינט במקומו זו של ג'רי ווסט.
אני הראשון שתומך בכל רעיון להנציח ספורטאי עבר גדולים - אבל למה על חשבון מחיקתו של שחקן עבר אחר? לא סתם נבחר בזמנו ווסט להופיע על הלוגו היוקרתי של ליגת הכדורסל הטובה בעולם. לכן, צריך עוז וחוצפה כדי להציע להוציאו מהלוגו המוכר כל כך לכל חובב כדורסל בעולם. אני מקווה שהצעה שכזו, אם תועמד לדיון, תידחה מיידית על הסף. ניתן להנציח את זכרו של קובי בראיינט המנוח בדרכים אחרות, מכובדות, מבלי לפגוע בווסט, שבחודש מאי הקרוב יחגוג 83.
זה גם המקום לספר קצת על ג'רי, שהוא מגדולי שחקני הכדורסל בכל הזמנים. שיחק במדיה של קבוצת לוס אנג'לס לייקרס מ־1960 ועד 1974, וזכה עמה באליפות האן.בי.איי. שמו נודע כקלע מזהיר ובעיקר ביכולתו להכריע משחקים צמודים. מכאן גם הכינוי שדבק בו: מיסטר קלאץ'.
הוא נבחר לאחד מ־50 שחקני הכדורסל הגדולים בהיסטוריה, ונכנס להיכל התהילה של המשחק. כשפרש, אימן את הלייקרס ואחר כך גם מונה לתפקיד הג'נרל מנג'ר שלה. ב־2019 העניק לו הנשיא דונלד טראמפ את מדליית החרות הנשיאותית.
ולסיום אומר זאת: יותר מאשר לוגו האן.בי.איי מכבד את ווסט, דעתי, שהוא - זה המכבד את הלוגו.
ג'רי ווסט מקבל מהנשיא טראמפ את מדליית החירות. מימין: לוגו האן.בי.איי // צילום: JIM WATSON/AFP via Getty Images