גם השנה, זוכרים בסלון
עדי אלטשולר, מייסדת 'זיכרון בסלון', שוחחה בשנה שעברה עם דידי הררי על המיזם הקטן שהפך לתופעה עולמית
כבר יותר מעשור חלף מאז שהוקם המיזם המיוחד 'זיכרון בסלון'. פרויקט שהתחיל בסלון קטן בירושלים, התפשט בכל העולם והפך לחלק בלתי נפרד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה - גם בעידן הקורונה. דידי הררי שוחח על כך עם עדי אלטשולר, מייסדת המיזם.
"יש לנו כיום מיליון וחצי מארחים ומתארחים ב־55 מדינות שונות בעולם", פתחה אלטשולר. "מילון וחצי אנשים שפותחים את ביתם לשורדי השואה וגם לדור השני והשלישי, כי אסור שיום השואה יהיה תלוי בנוכחות הפיזית של השורדים. בעיקר עושים ערב לא פורמלי בו דנים, שרים ומנגנים. זה מאוד מרגש שכל האנשים האלה לוקחים אחריות על הזיכרון מבלי שאף אחד ביקש מהם לעשות זאת. אני מקווה שעם הזמן יום השואה יהפוך להיות כמו ליל הסדר, ולא יסתיים כמו תשעה באב".
"אני חושבת שהיום כל מי שלא משתתף בטקס ויוזם משהו אחר, קורא לאירוע 'זיכרון בסלון', גם אם לא עוברים בפועל דרך האתר או המתנדבים שלנו. היום הכל קורה באופן מאוד עצמאי", הסבירה עדי. "מי שפונה אלינו, מקבל איש עדות ואת כל הערכה כדי לארגן ערב שיהיה מוצלח, מרגש ומחבר. יש 33.000 ניצולי שואה במדינה שעדיין חיים ורוצים לספר את סיפורם".
על האפשרות לקבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה כיום צום, אלטשולר טענה: "אני בעד כל רעיון ויוזמה שעולה, אבל אני חושבת שהציבור הדתי יותר מחובר לצום והציבור החילוני לאו דווקא מוצא את עצמו במסורת הזאת. אם זה יעבוד, זה יהיה נפלא, אבל אני לא בטוחה שזו דרך שמתאימה לכולם. בזיכרון בסלון לדוגמא, המשתתפים שותים בירה ויין. יש משהו בכל הממלכתיות שהרחיקה אותנו, ואנחנו רוצים לקרב את כולם לזיכרון".
עריכה: דוד זבולוני
