"זה רק הולך ונהיה קשה יותר"
אלמנתו של סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, מאיה אוחנה רומנו, שוחחה עם ניסים משעל על הגעגוע: "הוא דמות שיש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו"
מדינת ישראל מציינת את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, והשנה יתקיימו האירועים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ועל פי כללי התו הירוק. בשיחה מרגשת עם ניסים משעל, מאיה אוחנה רומנו, שאיבדה את בעלה סגן אלוף עמנואל מורנו ז"ל במלחמת לבנון השנייה, שיתפה בגעגועים שמתגברים עם השנים, ובחיים בצל השכול.
סגן אלוף עמנואל מורנו ז"ל, היה קצין בסיירת מטכ"ל שנהרג בסיום מלחמת לבנון השנייה. במותו, הפך מורנו לחייל הראשון בתולדות צה"ל שתמונתו הפכה לאסורה לפרסום, זאת בשל תפקידו הרגיש ופעילותו המסווגת. אלמנתו, מאיה אוחנה מורנו, שיתפה בתחושות שמלוות אותה ערב יום הזיכרון: "זה מסוג הימים שמדינת ישראל אומרת לי איפה אני צריכה להיות. ימים של זיכרון, של געגוע, אבל לא כל כך געגוע פרטי־פנימי אלא יותר משהו שחסר בתודעה הלאומית, בחוויה שלי. אני מכוונת את עצמי למקום שזיכרון הוא לא דבר שהיה פעם, אלא זה משהו חי שמקדם אותנו הלאה אל העתיד".
עוד הוסיפה בכאב: "זה רק הולך ונהיה קשה יותר. אומרים שהזמן עושה את שלו, זה נכון בפן הטכני. בזמן שעובר ואני מתבגרת ,הילדים גדלים, זה הולך ונהיה יותר כואב, יותר צובט. החוט של הגעגוע יותר מתוח, זה לא הולך ונהיה קל יותר עם השנים מהבחינה הזאת. יש את המסע הפרטי שלי, שהאיש היקר והמקסים שלי והאבא של הילדים שלי איננו, ויש את המקום הציבורי, קצת ממלכתי אפילו, שהוא משהו קצת אחר. לא קל לי להצליח לדלג תמיד בין שני המקומות האלה. בעיניי עמנואל הוא באמת דמות שיש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו, וראוי למקום הזה. זה מצריך אותי לא לוותר על הפרטי שלי, או לתת לו ללכת לאיבוד בתוך הלאומי, לשמור על הילדים, הבית ועליי".
"יכולת מדהימה לראות את האחר"
מאיה הייתה שותפת סוד וידעה על פעילותו החשאית של עמנואל, אך למרות זאת לא חששה לחייו. "מדי פעם כשהייתי חושבת על זה לרגע, הייתי אומרת לעצמי 'וואו, זה לא נורמלי מה שהוא עושה'. זה היה מצחיק אותו כשהיה רואה שנופל לי האסימון. הוא היה מאוד רגוע תמיד בהתייחסות לדברים האלה. המקומות בהם עמנואל היה מתוח, כעוס, לחוץ או מודאג, זה כשהוא היה מרגיש שהערכים של המערכת לא מסונכרנים נכון. לדוגמה, אחרי שגלעד שליט נחטף. הוא היה מאוד נסער כי בחוויה שלו הוא הרגיש שיש פער גדול בין מה שקורה במציאות המדינית-פוליטית לבין המציאות בשטח, ושהפער לא נכון לטובת ביטחונה של מדינת ישראל".
כמו כן, היא שיתפה באשר לחלקו במבצע חטיפת פעיל הטרור מוסטפא דיראני: "זה נורא מצחיק כי זו חוויה רומנטית עבורי, זה מה שהוא סיפר לי כשהוא הציע לי נישואים. כשפרצו לחדר של דיראני, הם ישנו, ואשתו התחילה לצרוח. ברגע של 'יכולת מדהימה לראות את האחר', כך אמר אחד מהחבר'ה, עמנואל פשוט הניח עליה שמיכה. היא הייתה לבושה בכותונת מאוד דקיקה, לא מכבד. הוא פשוט שם עליה שמיכה והיא השתתקה, והוא השיג על ידי זה את השקט שהיה צריך. כשהוא סיפר לי את זה, זה נשמע אחרת, הוא סיפר את זה מהמקום המובן מאליו שלו, 'היא צרחה, הייתה חצי ערומה, פשוט שמתי עליה שמיכה'. אנשים אמרו שבתוך להט האנרגיה והאדרנלין והצורך להשיג מידע בזמן מאוד קצר, זה היה מעשה בלתי נתפס. הוא עשה את המעשה הכי רך, עדין ונעים".
לסיום, התייחסה לפרויקט 'זוכרים ביחד' בו היא לוקחת חלק: "פרויקט מדהים, אני מתרגשת מכך שאני חלק ממנו. הרעיון הוא באמת להנגיש את כל הנושא של זיכרון לכלל הציבור. האתר מאפשר לכל אחד ואחת להיכנס, ולמשפחות השכולות להזמין ברמה הווירטואלית אלינו לסלון, לדבר על החלל הפרטי שלנו. אני חושבת שזה פרויקט יפהפה".
עריכה: עופרי גליכמן
